פרויקט שיקום נחל עין זהב

רקע כללי לפרוייקט

קרית שמונה יושבת בחבל ארץ פלגי המים, חבל ארץ שבורך במערכת עשירה של פלגי מים, מעיינות ונחלים. אולם, תושבי העיר והציבור כולו אינו נהנה מהאיכויות שבמפגש עם הנחלים שבתחום העיר. הקמת העיר והתעשייה המקומית פגעו לאורך שנים במערכת האקולוגית וההידרולוגית ובנתיבו הפיסי של נחל עין זהב ונחל עיון ואף הסתירו אותם. הפרויקט הנוכחי "פרויקט ההדגמה – השער הדרומי" עוסק בשיקום קטע של 800 מטרים בדרום נחל עין זהב, והוא חלק מתוכנית רחבה ששמה "קריית שמונה- עיר הנחלים" והוגשה ליד הנדיב במסגרת תחרות לשיקום מרחב הנחל.

נחל עין זהב זורם בחלקו המערבי של צפון עמק החולה, מרכס הרי נפתלי לתעלה המערבית של הירדן ובנתיבו עובר לאורך קריית שמונה. מעיין עין זהב שופע מים כל השנה, ממוקם בכיכר תנועה על כביש 90 וסגור בתוך מתקן שאיבה של חברת מקורות . משנת 1965 מימיו נשאבו כמי שתייה לקריית שמונה ויישובי ההר. בשנת 2011 לאחר מאבק ממושך של תושבי העיר בהובלת עמותת קסמי טבע ונוף עם רשות הטבע והגנים וגופים רבים נוספים , הפסיקה חברת נביעות לשאוב מים מעין זהב והמים הושבו חזרה לנחל. הצלחתו של המאבק שינתה את המודעות הסביבתית של הציבור בעיר, כאשר מאות תלמידים מבתי הספר בעיר משתתפים במיזם "שומרי נחל עין זהב" המחבר בין ילדי העיר לאוצר הטבע הייחודי שזורם בין בתי העיר. המים בנחל אמנם חזרו לזרום, אך חלקים רבים מהאפיק נתפסו ע"י תושבים שהפכו את הנחל לחצר פרטית שאינה נגישה לציבור הרחב. הנחל הפך לחצר אחורית ונסתרת שאינה נתפסת כחלק מהמרקם העירוני הציבורי. מרבית המבנים מפנים את גבם אל הנחל, על אף הריבוי היחסי של מבני הציבור, הקהילה ובתי הספר הממוקמים ממש בסמוך אליו. השבילים לאורך הנחל מקוטעים ואינם מאפשרים לציבור לנוע ברציפות לצידו ולאורכו.

התפישה התכנונית רואה במרחב "השער הדרומי" (שער הכניסה הדרומי של העיר) את אחד המתחמים המשמעותיים ביותר בקריית שמונה, בגלל מגוון האיזורים בהם הנחל עובר- שכונת מגורים, איזור תעשייה, ציר תחבורה מרכזי בין העיר לתחנת הרכבת העתידית. חזון הפרויקט הוא שהנחל הזורם יחבר קהילות, עסקים ואקדמיה ליצירת סביבה מקיימת ופורחת ומתוך כך יהיה בסיס להתחדשות העירונית של המרחב וליצירת מוקד בילוי איזורי יפייפה, חי, פועם ומצליח.

אזור גיאוגרפי

נחל עין זהב הוא נחל איתן, שזורם בשטח עירוני בנוי במערב אגן היקוות כנרת. אורכו של קטע הנחל המיועד לעבור שיקום הוא כ 800 מטרים. מקטע זה מתחיל בגשר משאבים, חוצה את רח' הנרייטה סאלד המהווה ציר תחבורה אזורי ומסתיים במוצא הנחל לתעלה המערבית סמוך לאזור התעשייה הדרומי (התעלה המערבית). בחלקים שונים הנחל מוסתר מעין הציבור, עובר בתעלת בטון צרה ובמובל סגור.

שותפים בפרוייקט

רשות ניקוז ונחלים כנרת, עיריית קרית שמונה, המכללה האקדמית תל-חי וקרן קיימת לישראל

שותפים נוספים: עמותת קסמי טבע ונוף, "מוטב יחדיו", רשת המתנסים, החברה להגנת הטבע

שטח הפרוייקט

מקטע "השער הדרומי" (כ- 800מ') הינו מרחב עירוני המכיל מגוון סוגיות של שיקום נחל בעיר, בממשק עם שכונת מגורים, פארק טבע עירוני, אזור תעשייה וממשק למרחב הכפרי. בתחילת המקטע הנחל נכנס למובל בטון סגור, מה שפוגע בתפקוד האקולוגי ובפוטנציאל כמרחב ציבורי איכותי. הנחל ממשיך לפארק העירוני "חורשת קק"ל" שם הוא "עולה" אל פני השטח, אבל הפארק סגור בגדרות, מנותק מסביבתו ואינו מוכר ונגיש לציבור. באזור התעשייה הנחל הופך לתעלת בטון צרה. יש עבירות בנייה רבות, ומצב סטטוטורי מורכב שמקשה על מימוש הפוטנציאל. הנחל נעלם פיזית ותודעתית מן העין, הוא מופר, אין מספיק שטח סביבו, והפוטנציאל החברתי-כלכלי שלו לא ממומש

מועד תחילת הפרויקט

2022

מועד צפוי לסיום הפרויקט

2025

נושא ההדגמה ומטרות הפרויקט

הפרויקט עתיד להציג כיצד שיקום של נחל בעיר מחולל התחדשות עירונית שמיטיבה עם הציבור, ומטרותיו הן:

יצירת סביבת נחל בריאה במרחב עירוני
מימוש הנחל כזירה להתרחשות עירונית
מיצוב הנחל כמרכיב משמעותי בזהות המקומית
ביסוס מנגנון ניהול ותחזוקה בר-קיימא במודל שיתופי
מדריך לשיקום מרחב נחל בסביבה עירונית קיימת

סוגיות מרכזיות, אתגרים והזדמנויות

מרחב לנחל – אחת הסוגיות המרכזיות והשכיחות של נחל בסביבה עירונית היא מרחב בכדי לממש את תפקודי הנחל הרצויים, והתועלות שלהם לתושבי העיר. בכך הפוטנציאל של נכס טבע יקר זה לא ממומש כנותן שירותים לתושבי העיר וגם לא נתפס על ידי התושבים כנכס המאפשר פעילות פנאי, נופש, חינוך ומסחר.

ניהול ותחזוקה – אין היום גוף או ארגון שהוא בעל הידע, הכלים, הסמכות והמשאבים הנחוצים על מנת לנהל, לפקח ולתחזק את נחלי העיר וסביבתם לאורך זמן, ולא מוכרים מודלים לרתימת המגזר הפרטי והעסקי במרחב העירוני לתמוך בתחזוקה.

משטר הזרימה – במרחב הפרויקט הנחל עובר תחת שכונת מגורים וזורם בתוואי של תעלות בטון. במקטעים הפתוחים הוספו אלמנטים אדריכליים אשר לא מאפשרים התנהגות טבעית של הזרימה.

שימושי קרקע בסמיכות לנחל – התכנון העירוני לא ראה בנחל משאב והציב בגדותיו שימושי קרקע של תעשייה ובתי מלאכה אשר רואים בו "חצר אחורית", נסגר על ידי חומות וגדרות ולא נגיש לציבור.

צומח בסביבת הנחל – מרחב הנחל מאופיין במינים פולשים רבים ובית גידול צפוף של קנה אשר לא מאפשר להתבססות של בית גידול מגוון אשר תואם את איכויות המים הטובות בנחל.

פעולות שהושלמו

ניטור : פעילות מדע קהילתי – איכות מים, סקר ציפורים – דצמבר 22
מחקר מדעי: מחקר הערכה למדידת האימפקט של הפרויקט על אוכלוסיות יעד – בהובלת מכון שמיר; פיתוח מתודולוגיה למדע קהילתי – דצמבר 22
סקר מצב קיים נרחב ע"י צוות יועצים מקצועי – אפריל 23
ימי שיא כחלק מ"קרנבל בנחל" – אפריל 23