פרויקט שיקום הדיפלה

פרויקט שיקום הדיפלה

רקע כללי לפרוייקט

פרויקט השיקום הינו פרויקט משותף של רשות הטבע והגנים ורשות ניקוז ונחלים כרמל והינו הנציג הישראלי בקונסורציום של האיחוד האירופאי בשם REST COAST. מטרת הקונסורציום, שבו חברים שמונה פרויקטים נוספים, הינה לספק סל כלים מתודולוגיים, כלכליים ומדינתיים להתמודדות עם האתגרים המרכזיים למערכות אקולוגיות בסביבה חופית בקנה מידה רחב.  

שמורות הדיפלה הוכרזו בשנת 2009 והן שריד לביצות עבר באפיק הזרימה ההיסטורי של נחל דליה– ביצת ה"דיפלה" (ביצת ההרדופים) וביצת "אל הווי" (Bassat el Hawi), ומהוות זכר לנוף הביצות שאפיין בעבר את מרחב מישור החוף הצפוני של ישראל וכלל גם את ביצת הכבארה הסמוכה.  

מרחב הדיפלה הינו מרחב מופר, אשר לאורך השנים הושפע מפעילות אנושית אינטנסיבית. לפני כ-2000 שנים, בתקופה הרומית, בוצע ככל הנראה השינוי המשמעותי הראשון במרחב. הרומים הקימו מבנים להטיית מקורות המים דרומה, אל עיר הנמל החדשה – קיסריה. פעולות אלו, שכללו מערכת של סכרים, בריכות הרמה ואמות מים, שינו את משטר הזרימה והמאפיינים ההידרולוגיים במרחב. בתחילת המאה ה20 התיישבו חלוצים של התנועה הציונית במרחב והחלו בייבוש ביצות הדיפלה וביצות הכבארה לצרכי חקלאות והתיישבות. לאחר קום המדינה הוקמו על השטחים המערביים, הלחים ממילא, בריכות דגים. 

אזור גיאוגרפי

מישור חוף הכרמל 

שותפים בפרוייקט

רשות הטבע והגנים, מורן ייעוץ ופיתוח, אגמא, Rest- Coast- EU, רשות ונחלים ניקוז כרמל, מועצה אזורית חוף כרמל, קיבוץ מעיין צבי, אגודת המים החקלאית מי כרמל, אוניברסיטת רייכמן, רשות מקרקעי ישראל. 

שטח הפרוייקט

שטח שמורה טבע שפך נחל דליה (דיפלה צפונית)- 171 דונם 

שטח שמורה טבע ביצת נחל דליה (דיפלה דרומית)- 108 דונם 

שטח מרחב התכנון: 2500 דונם (כולל שמורות הטבע) 

מועד תחילת הפרויקט

2021

מועד צפוי לסיום הפרויקט

2025

נושא ההדגמה ומטרות הפרויקט

  1. שיקום התפקוד האקולוגי של בתי הגידול והשבת המגוון הביולוגי שאפיין את האזור 
  2. השבת הקישוריות בין הנחל והים ושיקום שפך הנחל לים 
  3. שיפור משטר הזרימה ואיכויות המים בשמורה 
  4. הנגשת האתר למבקרים, פיתוח תיירות אקולוגית ומערך טיילות 

סוגיות מרכזיות, אתגרים והזדמנויות

מאז שנות השמונים, השמורות נמצאות במגמת הדרדרות המאופיינת באובדן משמעותי של מגוון ביולוגי. מינים רבים, בהן מין של צדפה גדולה Unio terminalis delicatus וצומח טבול בשם אלף-עלה משובל Myriophyllum Spicatum נעלמו מבתי הגידול.  

הסיבות המרכזיות לכך הם שינויים במשטר המים שהזינו את השמורה בעבר, פגיעה באיכות המים בעקבות הממשק עם המדגה הצמוד ואובדן הקישוריות בין הנחל לים בעקבות סכירה של הערוץ.  

פעולות שהושלמו

  •  סקר מצב קיים אקולוגי בתחומים שונים – דגים, עופות, צבים רכים, יונקים, צומח, חסרי חוליות אקווטים, אצות, הידרו-גאוכימיה, בתימטריה, הדמאות לווין, והידרו-גאולוגיה  
  • מיפוי קבוצות טקסונומיות ומיני מטרה 
  • קידוחי ניטור- חקר המשטר ההידרולוגי 
  • אינטגרציה של סקר מצב קיים וגיבוש תרחישי תכנון  
  • מיפוי בעלי עניין והתנעת עבודה משותפת עם וועדת היגוי 
  • השתתפות בפעילות הקונסורציום האירופי. 

פעולות המתוכננות לשנת 2023

  • השלמת תכנון מפורט לשיקום אקו-הידרולוגי של המרחב 
  • ביצוע עבודות לשיקום גדות ושיקום שפך הנחל והחיבור לים 
  • ביצוע 'סקר משתמשים' לבחינת שימוש קהל בשטח ב- 4 עונות  
  • תכנון כללי להסדרת קליטת קהל בשטח.  

2 / 1
פרויקט שיקום הדיפלה
דיפלה

2 / 1
פרויקט שיקום הדיפלה
דיפלה

פרויקטים נוספים:

  • שיקום נחל עין זהב

    פרויקט שיקום נחל עין זהב

    שיקום נחל כמנוף להתחדשות עירונית לקריאה
  • מעלה נחל נהלל מרחפן

    פרויקט שיקום נחל נהלל

    שיקום אקו- הידרולוגי של קטע נחל במרחב חקלאי לקריאה
  • שיקום נחל ציפורי

    הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי

    שיקום נחל בראיה אגנית משלבת לקריאה