פרויקט שיקום נחל נהלל

מעלה נחל נהלל מרחפן

רקע כללי לפרוייקט

המפגש בין סביבת הנחל לשימושי קרקע חקלאיים יוצר מרחב משותף לשתי המערכות – הטבעית והחקלאית, מרחב בו שתי המערכות משפיעות זו על זו. לאורך שנים, הייתה נהוגה בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, גישה הנדסית-ניקוזית במרחב זה, לפיה הנחל מהווה הפרעה, ויש "לסדרו" ככל הניתן, על מנת שימלא את תפקידו כעורק ניקוז, יגן על השטחים החקלאיים מהצפות בתדירות גבוהה ויאפשר מיקסום של השטח היצרני המעובד.

עם השנים, בארץ כמו בעולם, חלה עלייה במודעות לבעייתיות שבגישה זו, שלעיתים מביאה לפגיעה בערכים אקולוגיים ונופיים של הנחלים והשטחים הפתוחים בסביבתם, כמו גם פגיעה בשטחים החקלאיים המעובדים עקב יציאת המערכת הנחלית מאיזון ופגיעה מתמשכת בגדות הנחל ובמבנהו. נוסף על כך, יציאת המערכת הנחלית מאיזון מביאה לצורך חוזר ונשנה "להסדיר" ולתחזק את אפיק הנחל וגדותיו בעליות גבוהות, ועולה השאלה של הכדאיות הכלכלית של גישה זו.

פרויקט ההדגמה "שיקום מעלה נחל נהלל" הינו פרויקט שיקום הבוחן הלכה למעשה גישה רב- תחומית המפותחת על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר לצורך קידום ממשק מאוזן בין אפיקי נחלים לשטחים המעובדים. לשם כך מקדם הפרויקט מחקר, פיתוח, תכנון ביצוע והטמעה של פתרונות אשר ניתן יהיה ליישם בפרויקטים דומים בעתיד.  גישת העבודה הינה גישת ניהול אדפטיבי ופעולות השיקום מבוצעות בעצימות נמוכה ובראייה אגנית ומטרתן היא השבת התפקודים האקו- הידרולוגיים של הנחל.

אזור גיאוגרפי

אגן היקוות הקישון

שותפים בפרוייקט

אגף לשימור קרקע משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נווה יער- מכון וולקני, אגמא, רשות ניקוז ונחלים קישון.

שטח הפרוייקט

קטע נחל באורך של כ- 2.3 ק"מ בין כביש 77 לכביש 75 ושטח היקוות כולל של כ- 5.2 קמ"ר.

מועד תחילת הפרויקט

2020

מועד צפוי לסיום הפרויקט

2023

נושא ההדגמה ומטרות הפרויקט

  1. שיקום משטר הזרימה השטפוני בנחל
  2. קיום זרימת בסיס בנחל
  3. שיפור איכות המים בנחל
  4. הפחתת סחף קרקעי משטחים חקלאיים
  5. הרחבת רצועת הנחל משני צידי האפיק
  6. הגדלת מורכבות מבנית באפיק
  7. הגדלת הקישוריות והרציפות ההידרולוגית והאקולוגית
  8. הגדלת המגוון הביולוגי (עושר ושפע)
  9. יצירת תשתית למחקר נחל בסביבה חקלאית
  10. יצירת תשתית לפעילות חינוך, נופש ופנאי

סוגיות מרכזיות, אתגרים והזדמנויות

  • משטר הזרימה: מאזן המים באגן ההיקוות מושפע מאוד מפעילות אנושית: ספיקות השיא מרוסנות, ספיקות הבסיס נתפסות, המים מזוהמים ומי קולחים מחוץ לאגן מאוגמים ומשוחררים באיכות ירודה. תנאים אלו תנאים אלה מעודדים התבססות של מיני באשה ומינים פולשים, התפרצות של מינים מהנדסי סביבה כמו הקנה, פגיעה בחוסנה של המערכת האקולוגית בנחל, הצפות של שטחי החקלאות הסמוכים ובעיות סחף קרקע חריפות.
  • איכות המים בנחל: המים הזורמים בנחל כזרימת בסיס מקורם ממעיינות קטנים אשר מאופיינים במליחות גבוהה וערכי ניטראט גבוהים. בחודשי הקיץ מצטרף לזרימות הבסיס זרימת נקז חקלאי. בנוסף לזרימות אלו יש הזרמות נקודתיות של קולחים וגלישות ביוב בעלות ריכוזים גבוהים במיוחד של חנקן אמונקיאלי וזרחן. אירועי הזיהום הנקודתיים מוציאים את המערכת הנחלית מאיזון וצומח אופורטוניסטי סותם את האפיק ומקבע מורפולוגיה "ענייה" שלא תומכת בבתי גידול מגוונים.
  • סחף קרקע: נתוני האגן, המאופיין בגידולי שדה בשטח פתוח עם מחזור גידולים משתנה, בשילוב עם ממשק העיבוד אשר הינו אינטנסיבי ברובו, מעודדים סחף קרקע רב המוצא את דרכו לנחל מדי שנה. הצטברות סחף באפיק מובילה לירידה במגוון הצומח ויכולת הטיהור של המים.
  • צומח ברצועות חיץ: ברוב הרצועה לא קיימת רצועת חיץ כלל ועיבוד השטחים החקלאיים נעשה עד לגדה.\. בנוסף בקטעים מסוימים של הנחל ישנן חישות קנה מצוי עם קיקיון מצוי, שהן דלות במינים ובמורכבות בית הגידול. הנוכחות מסיבית של מינים סגטליים, מיני באשה ומינים פולשים מקשה על התבססות צמחייה מקומית וביסוס מערכת יציבה ומתפקדת. בנוסף, נוכחות של מינים פולשים ברצועת הנחל מייצרת מפגע ביולוגי לשטחים החקלאיים, בייחוד הקיקיון שמקיים מזיק למטעים.
  • חוסר פיקוח ובקרה על הנעשה בסביבת הנחל:  פעילות של ראייה לא חוקית, השלכת פסולת, תנועה לא מוסדרת וכניסת רכבי שטח לנחל מייצרת ארועי זיהום הפוגעים באיכות המים, במגוון הביולוגי ואף בשדות ובתוצרת החקלאית.

פעולות שהושלמו

שיקום פיסי:

  • בניית מתקנים לשיקום מורפולוגי באמצעים רכים בנחל
  • הרחבת רצועת הנחל וגידורה
  • פינוי סוללות העפר
  • פינוי פסולת מרצועת החיץ החדשה
  • טיפול בקיקיון
  • ממשק כיסוח ברצועת החיץ
  • כיסוח סלקטיבי של קנה מצוי
  • חיטוי סולארי בחלקות המחקר
  • זריעת גידולי שירות ברצועת החיץ
  • נטיעת עצי גדות
  • נטיעת עצי בית גידול יובשני
  • בניית תחנה הידרומטרית
  • הקמת חסימות לרעייה ורכבי שטח
  • השבת זרימת המעיינות והזרימות השיטפונות
  • פיתוח נופי והנגשה במקטעים בנחל
  • עיבוי נוסף של נטיעות עצים ושתילת צמחים
  • פעילות ניטור: סקרי צומח נחל וגדות, הידרוביולוגיה, מורפולוגיה, עבים ברצועת החיץ וניטור איכות מים רציף, בניית תוכנית ניטור ארוך טווח.

פעילות מחקר ופיתוח:

  • טיפול בערימות סחף: אפיון בנק הזרעים בערמות הסחף ובשדה חקלאי סמוך והערכת פוטנציאל העשבים הרעים, אנליזות להערכת איכות אדמות הסחף כמצע לגידול חקלאי, בחינות היעילות של טיפול בחיטוי סולארי/ ביו סולארי, ניסוי ושדה לבחינת חיטוי סולארי כאמצעי להפחתת בנק הזרעים וככלי לניהול עשבים באדמות סחף חפורות

ניסוי לשיקום צומח ברצועת החיץ: הקמת רצועת חיץ ניסויית, מדידות ביומסה צמחית, סקרים מורפולוגים, ניטור אנטומולוגי, התקנת קולטני סחף, מדידות לחות קרקע

 

פעולות המתוכננות לשנת 2023

כלל הפעולות הושלמו לשלב זה

6 / 1
נהלל
נהלל
נהלל
נהלל
נהלל
נהלל

6 / 1
נהלל
נהלל
נהלל
נהלל
נהלל
נהלל

פרויקטים נוספים:

  • שיקום נחל עין זהב

    פרויקט שיקום נחל עין זהב

    שיקום נחל כמנוף להתחדשות עירונית לקריאה
  • פרויקט שיקום הדיפלה

    פרויקט שיקום הדיפלה

    פרויקט שיקום בתי גידול לחים במפגש נחל ים  לקריאה
  • שיקום נחל ציפורי

    הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי

    שיקום נחל בראיה אגנית משלבת לקריאה