הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי
רקע כללי לפרוייקט
נחל ציפורי, או ואדי מילק, על שם הוואדי שבו הוא זורם, הוא יובלו העיקרי של נחל הקישון. מוצא הנחל הוא בעין אמת אבל ועיינות ריינה במזרח ובמעיינות גנונה ואמיתי באיזור הר יונה (נצרת). אורכו של הנחל 32 ק"מ והוא זורם בכיוון מזרח-מערב, מכפר ריינה בין גבעות אלונים-שפרעם עד שנשפך לנחל הקישון, חמישה ק"מ לפני שפך הקישון לים. מקורות ההזנה העיקריים של הנחל הם עינות ריינה, עינות ציפורי, מעיינות יפתחאל, עין יבקע ועיינות ואדי אום חמיד. בזכות המעיינות הפזורים לאורכו מתקיימת בנחל זרימה איתנה לאורך של כ-26 ק"מ (תוכנית אב נחל ציפורי, 2002). תת-אגן ציפורי והנחל עצמו מהווים מסדרון אקולוגי ארצי המחבר בין הכנרת והים התיכון ומשרת תנועת בעלי חיים מימיים ויבשתיים (דרך בקעת נטופה ונחל יפתחאל).
אגן נחל ציפורי מרוצף בפסיפס מורכב של תרבויות שונות, מרחבים כפריים ועירוניים, שטחי חקלאות נרחבים ותבניות נוף שונות. אגן הציפורי ידוע גם בהיסטוריה ארוכת שנים של תרבויות עתיקות שהותירו ממצאים ארכיאולגיים מרתקים. ערוץ הנחל מאופיין בבתי גידול לחים וייחודיים, ובעל חשיבות אקולוגית גבוהה ביותר. באגן הנחל מצויים מגוון מינים רחב המאפיינים בתי גידול לחים, וכוללים 12 מיני צמחים בסכנת הכחדה, מין של דו חיים בסכנת הכחדה בשם טריטון הפסים, ומינים רגישים רבים של חסרי- חוליות.
האתגרים במרחב האגן הם רבים- מקורות זיהום שונים המגיעים לערוץ הנחל, חוסר רציפות אקולוגית בשל חסמים הידרוביולוגיים, רעיית בקר בשטח הנחל, רכבי שטח, עיבוד חקלאי צמוד גדה, פגיעה ברצועת הנחל, ירידה בספיקות המים, צמחייה פולשנית, כמות רבה של פסולת, קשיים חברתיים וקהילתיים במרחב
בשנת 2020 זכתה רשות ניקוז ונחלים קישון במקום הראשון בתחרות 'שיקום מרחב נחל' של קרן יד הנדיב, על ההצעה לשיקום כולל של אגן נחל ציפורי. תהליך זה הוציא אל הפועל את "הפרוייקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי" אותו מובילה רשות ניקוז ונחלים קישון בתמיכת יד הנדיב, תוך שותפות הדוקה עם גופים ורשויות מקומיים וארציים, ועבודה נרחבת של צוות יועצים מומחים במגוון רחב של תחומים.
חזון הפרויקט ליצור נחל איתן רציף ונקי, המהווה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים המקשרת בין מטרופולין חיפה ומטרופולין נצרת. הפרויקט מבקש לחולל שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לראייה אגנית משלבת, המבססת תפיסה הוליסטית לניהול משאב המים בנחל ורואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב במסגרתו קהילה מקיימת נחל והנחל מקיים קהילה. הפרויקט לקח על עצמו לשמש מודל המפתח תפיסות עדכניות של ניהול אגני מקיים, ובבד בבד לוקח חלק פעיל בתרגומן לפרקטיקה מרחבית יישומית.
אזור גיאוגרפי
אגן הציפורי הינו תת-אגן ההיקוות הגדול ביותר של אגן הקישון. אגן הציפורי ממוקם בצפון ישראל וזורם ברובו בתחומי הגליל התחתון, ונשפך לנחל קישון באזור עמק זבולון הממוקם במישור החוף הצפוני.
שותפים בפרוייקט
מנהלים: רשות ניקוז ונחלים קישון בתמיכת יד הנדיב.
שותפים: מועצה אזורית עמק יזרעאל, מועצה אזורית זבלון, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות המים.
שטח הפרוייקט
אגן היקוות ציפורי המשתרע על פני כ-300 קמ"ר
מועד תחילת הפרויקט
2021
מועד צפוי לסיום הפרויקט
2026
נושא ההדגמה ומטרות הפרויקט
- טיפול באיכות המים ומניעת זיהומים
- הבטחת משטר זרימה טבעי (כמות המים)
- שיקום אקולוגי ואקו-הידרולוגי באגן
- חקלאות משגשגת ומקיימת באגן
- פיתוח נופי, טיילות ושפה עיצובית
- חינוך, קהילה ומעורבות בעלי עניין
- פיתוח תיירות וכלכלה מקומית
- ניהול אפקטיבי של מרחב נקי ובטוח
- תיעוד, למידה ושיתוף הידע
- מיתוג, מודעות וקשרי ציבור
- תשתיות מידע, ניהול והערכת הפרויקט
סוגיות מרכזיות, אתגרים והזדמנויות
- איכות מים ירודה – הזרמת שפכים, זיהום מאזורי תעשייה, שאריות ריסוס מחקלאות, היעדר אכיפה מוסדית ושיתוף פעולה מצד גופי התשתיות הפועלים במרחב.
- פגיעה מתמשכת באפיק הנחל – רצועת נחל מצומצמת, הסדרות שהעלימו תוואים קדומים ופגעו במבנה האפיק, עיבוד קרקע המעודד סחף, עיבוד חקלאי צמוד גדה, רעייה לא מבוקרת, ניתוק הנחל מפשט ההצפה.
- היעדר ניהול מושכל של משאב המים
- הזנחה מתמשכת של המעיינות – מקורות הנחל – סכנה ממשית להפסקת הנביעה בעקבות פיתוח שאוטם את אזורי החידור.
- בתי גידול לחים באגן – מיפוי, הגנה ושיקום של בתי גידול לחים באגן ציפורי (מעיינות, בריכות חורף), חלקם אינם מוכרים ומרוחקים מאפיק הנחל.
- קיטוע הנחל והמסדרון האקולוגי – לאורך שליש מאורכו הנחל מתועל (חקלאות מודרנית, מרחב אורבאני). החתך הצר לא מותיר חותמת בנוף, סכרים וחסמים פיסיים בנחל, בינוי באפיקים ובפשטי הצפה, חתך אפיק לא מתאים, שאיבות.
- מגוון הזדמנויות במרחב היערות ובממשק העבודה עם קק"ל – היבטי ניהול נגר, רעייה, בתי גידול לחים, מערך משולב של תשתיות טיילות ועוד.
- נגישות נמוכה לנחל – חוסר רציפות של מערך השבילים לאורך הנחל ומערך התנועה באופן כללי, שביל חסר במעלה ובמורד, נגישות לקויה לבעלי מוגבלויות, חסרים חיבורים של יישובים לנחל, מוקדים, מבואות כניסה וחנייה.
- פוטנציאל פנאי ונופש לא ממומש על אף הצורך הגדול בשטחים פתוחים פעילים עבור תושבי האזור, זאת לצד פוטנציאל כלכלי ותיירותי לא ממומש.
- היעדר שייכות וזהות לנחל – כיצד מחזקים את החיבור הרגשי לנחל?
- חוסר אמון בין אנשים לאנשים/קהילות ובינם לבין גורמי ממסד ובין אנשים לשטח.
- חסרה תפיסה של אגן במלואו, חוסר הבנה של השפעת פעולות במעלה על מורד הנחל, היעדר שותפות מרחבית.
- היעדר שפה תכנונית וכלים סטטוטוריים לתכנון וניהול אגני.
- ריבוי מפגעים – פסולת, פגרי בעלי חיים, ביוב ופגיעה בביטחון האישי בשטחים הפתוחים ובכלל (לרמן בן-שושן)
פעולות שהושלמו
אקולוגיה ושיקום נחל:
- תכנון והתקנה של 6 מעברים אקולוגיים והסרת חסמים הידרולוגיים לאורך הנחל, והקמת מספר סולמות דגים באזור הסוללים ומורד הנחל.
- שיקום מקטעי נחל במורד עינות ציפורי, בוסתני סאפורייה (פיילוט) ומורד הנחל, כולל נטיעות של צמחיה מקומית.
- פעולות להסרה ומיגור של מיני צומח פולשים לכל אורך הנחל.
- הפחתת סיכוני הצפות: הקמת פשטי הצפה במורד סכר המאליכ, הקמת מתקנים לוויסות נגר במעלה ריינה.
תשתיות ניהול שטח, טיילות ופיזור מבקרים:
- הקמת מבואות כניסה לנחל בריינה וראס עלי.
- השלמה של מספר מקטעים של שבילי נחל והנגשת מקטע שביל מראס עלי עד לטחנת הנזירים.
- התחלת פעולות תשתית ושיקום נחל רימונים, כולל הזזת עדר, פינוי אתר פסולת גושית ויצירת שביל מחבר מביר אל מכסור.
- מינוי מנהל שטח וקבלן פסולת מטיילים.
- יצירת שפה עיצובית אגנית והטמעתה בתכנון.
פעילות בנושא חברה, קהילה, חינוך ותיירות:
- קורס מנהיגות מקומית לתושבי האגן, קורס 'ידידי הנחל', פעילות קבוצת מדע אזרחי, ביצוע קורס מדריכי טיולים עבור הפעילות החינוכית ופעילות עם מוסדות החינוך.
- אירועי שיא ותמיכה ביוזמות קהילתיות.
- 3 קורסים בנושאי תיירות לתיירני האגן (כולל קורס דבוראות לנשים), הקמת 4 פורומים אזוריים של תיירנים.
חקלאות ושיפור משאב המים:
- הקמת מקטע מקו המים המתוכנן, הקמת אגודת מים בכעבייה וחיבור חקלאים למי מערכת במרחב כעבייה ובראס עלי
- פעולות רוחביות לשיפור ממשק החקלאות עם הנחל, פיתוח פרוטוקולים עבור תמיכות סביבתיות.
- הקמת מתקן פיילוט לטיפול בחומרי הדברה.
- מחקר בנושא עש התפוח המדומה.
פעולות המתוכננות לשנת 2023
פעולות המתוכננות לשנת 2024
פעולות אקולוגיה ושיקום נחל:
- שיקום מרחב עינות ציפורי.
- שיקום נחל והרחבת רצועת הנחל המעוצה במקטע צמוד יער בסמוך לסוללים (בשיתוף קק"ל).
- שיקום מקטעי נחל בסובב ראס עלי, מורד ריינה( שכונה מערבית), בוסתני ספוריה, עין יבקע. כולל נטיעות צמחיה מקומית.
- הסרת מספר חסמים הידרוביולוגיים.
- ניטור מלווה לכל פעולות השיקום.
תשתיות ניהול שטח, טיילות ופיזור מבקרים:
- הקמת שבילי הליכה במרחב זבולון, המשך פעולות הנגשה.
- הקמת 3 מבואות כניסה נוספות.
- יישום שילוט לאורך שביל הנחל.
- הקמת מתקן ניסיוני לתפיסת פסולת גושית.
פעילות בנושא חברה, קהילה, חינוך ותיירות:
- הכשרת מורים, יצירת לימודים חדשה ופעילות חינוכית עם מגוון אוכלוסיות ומוסדות חינוך.
- שילוב בני/בנות שנת שירות בפעילות השוטפת בנחל.
- הקמת והפעלת וואן קהילתי; פרויקט סיפורי מקום ואומנות בנחל; אירועים קהילתיים.
- הכשרות לפעילים ומנהיגים וליווי קבוצות קיימות, פעילות קבוצות בנושאי מדע אזרחי, חוסן, 'ידידי הנחל' ותהליכי שיתוף ציבור.
- יצירת קהילת קהילות תיירנים, תמיכה בקהילות וב- 4 יוזמות תיירותיות לצורך קידום כלכלה מקומית, פיתוח נושא מלאכות מסורתיות.
חקלאות ושיפור משאב המים:
- התנעת פיילוט תכנוני לתב"ע שימושים חקלאיים.
- הסדרת 5 עדרים במעלה ולב הנחל.
- יישום פרוטוקולים לתמיכות סביבתיות בחקלאות בהיקף של 50 דונם לפחות והטמעת תובנות.
- מחקר בנושא צמצום שימוש בחומרי הדברה.
- המשך יישום צנרת מים וחיבור חקלאים למי מערכת במרחב כעבייה ומרחב ראס עלי לצורך צמצום השאיבות, כולל ייעוץ ותמיכה לחקלאים. הנחת קו מים בסאפוריה.
- צמצום הזרמת הקולחין לנחל באמצעות ביצוע שלב א' של מפעל חנתון.
- הקמת תחנה לטיפול בזרימות קיציות של שפכים.
פרויקטים נוספים:
