הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי
רקע כללי לפרוייקט
נחל ציפורי (ואדי אל-מלכ) הוא יובלו העיקרי של נחל הקישון. מוצא הנחל הוא בעין אמת אבל ועיינות ריינה במזרח ובמעיינות גנונה ואמיתי באיזור הר יונה (נצרת). אורכו של הנחל 32 ק"מ והוא זורם בכיוון מזרח-מערב, מכפר ריינה בין גבעות אלונים-שפרעם עד שנשפך לנחל הקישון, חמישה ק"מ לפני שפך הקישון לים. מקורות ההזנה העיקריים של הנחל הם עינות ריינה, עינות ציפורי, מעיינות יפתחאל, עין יבקע ועיינות ואדי אום חמיד. בזכות המעיינות הפזורים לאורכו מתקיימת בנחל זרימה איתנה לאורך של כ-26 ק"מ (תוכנית אב נחל ציפורי, 2002). תת-אגן ציפורי והנחל עצמו מהווים מסדרון אקולוגי ארצי המחבר בין הכנרת והים התיכון ומשרת תנועת בעלי חיים מימיים ויבשתיים (דרך בקעת נטופה ונחל יפתחאל).
אגן נחל ציפורי מרוצף בפסיפס מורכב של תרבויות שונות, מרחבים כפריים ועירוניים, שטחי חקלאות נרחבים ותבניות נוף שונות. אגן הציפורי ידוע גם בהיסטוריה ארוכת שנים של תרבויות עתיקות שהותירו ממצאים ארכיאולגיים מרתקים. ערוץ הנחל מאופיין בבתי גידול לחים וייחודיים, ובעל חשיבות אקולוגית גבוהה ביותר. באגן הנחל מצויים מגוון מינים רחב המאפיינים בתי גידול לחים, וכוללים 12 מיני צמחים בסכנת הכחדה, מין של דו חיים בסכנת הכחדה בשם טריטון הפסים, ומינים רגישים רבים של חסרי- חוליות.
האתגרים במרחב האגן הם רבים- מקורות זיהום שונים המגיעים לערוץ הנחל, חוסר רציפות אקולוגית בשל חסמים הידרוביולוגיים, רעיית בקר בשטח הנחל, רכבי שטח, עיבוד חקלאי צמוד גדה, פגיעה ברצועת הנחל, ירידה בספיקות המים, צמחייה פולשנית, כמות רבה של פסולת, קשיים חברתיים וקהילתיים במרחב
בשנת 2020 זכתה רשות ניקוז ונחלים קישון במקום הראשון בתחרות 'שיקום מרחב נחל' של קרן יד הנדיב, על ההצעה לשיקום כולל של אגן נחל ציפורי. תהליך זה הוציא אל הפועל את "הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי" אותו מובילה רשות ניקוז ונחלים קישון בתמיכת יד הנדיב, תוך שותפות הדוקה עם גופים ורשויות מקומיים וארציים, ועבודה נרחבת של צוות יועצים מומחים במגוון רחב של תחומים.
חזון הפרויקט הוא ליצור נחל איתן רציף ונקי, המהווה מרכיב איכותי ברשת מסדרונות אקולוגיים המקשרת בין מטרופולין חיפה ומטרופולין נצרת. הפרויקט מבקש לחולל שינוי בפרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל בלבד לראייה אגנית משלבת, המבססת תפיסה הוליסטית לניהול משאב המים בנחל ורואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב במסגרתו קהילה מקיימת נחל והנחל מקיים קהילה. הפרויקט לקח על עצמו לשמש מודל המפתח תפיסות עדכניות של ניהול אגני מקיים, ובבד בבד לוקח חלק פעיל בתרגומן לפרקטיקה מרחבית יישומית.
אזור גיאוגרפי
אגן ציפורי הינו תת-אגן ההיקוות הגדול ביותר של אגן הקישון. אגן ציפורי ממוקם בצפון ישראל וזורם ברובו בתחומי הגליל התחתון, ונשפך לנחל קישון באזור עמק זבולון הממוקם במישור החוף הצפוני.
שותפים בפרוייקט
מנהלים: רשות ניקוז ונחלים קישון וקרן יד הנדיב.
שותפים מרכזיים: מועצה אזורית עמק יזרעאל, מועצה אזורית זבולון ורשויות מקומיות נוספות באגן, רשות הטבע והגנים, קרן קימת לישראל, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות המים.
שטח הפרוייקט
אגן היקוות ציפורי, המשתרע על פני כ-300 קמ"ר
מועד תחילת הפרויקט
2021
מועד צפוי לסיום הפרויקט
2027
נושא ההדגמה ומטרות הפרויקט
- טיפול באיכות המים ומניעת זיהומים
- הבטחת משטר זרימה טבעי (כמות המים)
- שיקום אקולוגי ואקו-הידרולוגי באגן
- חקלאות משגשגת ומקיימת באגן
- פיתוח נופי, טיילות ושפה עיצובית
- חינוך, קהילה ומעורבות בעלי עניין
- פיתוח תיירות וכלכלה מקומית
- ניהול אפקטיבי של מרחב נקי ובטוח
- תיעוד, למידה ושיתוף הידע
- מיתוג, מודעות וקשרי ציבור
- תשתיות מידע, ניהול והערכת הפרויקט
סוגיות מרכזיות, אתגרים והזדמנויות
- איכות מים ירודה – הזרמת שפכים, זיהום מאזורי תעשייה, שאריות ריסוס מחקלאות, היעדר אכיפה מוסדית ושיתוף פעולה מצד גופי התשתיות הפועלים במרחב.
- פגיעה מתמשכת באפיק הנחל – רצועת נחל מצומצמת, הסדרות שהעלימו תוואים קדומים ופגעו במבנה האפיק, עיבוד קרקע המעודד סחף, עיבוד חקלאי צמוד גדה, רעייה לא מבוקרת, ניתוק הנחל מפשט ההצפה.
- היעדר ניהול מושכל של משאב המים
- הזנחה מתמשכת של המעיינות – מקורות הנחל – סכנה ממשית להפסקת הנביעה בעקבות פיתוח שאוטם את אזורי החידור.
- בתי גידול לחים באגן – מיפוי, הגנה ושיקום של בתי גידול לחים באגן ציפורי (מעיינות, בריכות חורף), חלקם אינם מוכרים ומרוחקים מאפיק הנחל.
- קיטוע הנחל והמסדרון האקולוגי – לאורך שליש מאורכו הנחל מתועל (חקלאות מודרנית, מרחב אורבאני). החתך הצר לא מותיר חותמת בנוף, סכרים וחסמים פיסיים בנחל, בינוי באפיקים ובפשטי הצפה, חתך אפיק לא מתאים, שאיבות.
- מגוון הזדמנויות במרחב היערות ובממשק העבודה עם קק"ל – היבטי ניהול נגר, רעייה, בתי גידול לחים, מערך משולב של תשתיות טיילות ועוד.
- נגישות נמוכה לנחל – חוסר רציפות של מערך השבילים לאורך הנחל ומערך התנועה באופן כללי, שביל חסר במעלה ובמורד, נגישות לקויה לבעלי מוגבלויות, חסרים חיבורים של יישובים לנחל, מוקדים, מבואות כניסה וחנייה.
- פוטנציאל פנאי ונופש לא ממומש על אף הצורך הגדול בשטחים פתוחים פעילים עבור תושבי האזור, זאת לצד פוטנציאל כלכלי ותיירותי לא ממומש.
- היעדר שייכות וזהות לנחל – כיצד מחזקים את החיבור הרגשי לנחל?
- חוסר אמון בין אנשים לאנשים/קהילות ובינם לבין גורמי ממסד ובין אנשים לשטח.
- חסרה תפיסה של אגן במלואו, חוסר הבנה של השפעת פעולות במעלה על מורד הנחל, היעדר שותפות מרחבית.
- היעדר שפה תכנונית וכלים סטטוטוריים לתכנון וניהול אגני.
- ריבוי מפגעים – פסולת, פגרי בעלי חיים, ביוב ופגיעה בביטחון האישי בשטחים הפתוחים ובכלל (לרמן בן-שושן)
פעולות שהושלמו
אקולוגיה ושיקום נחל:
- תכנון והתקנה של מספר מעברים אקולוגיים, מיפוי ושיפור מספר רב של חסמים הידרולוגיים לאורך הנחל. הקמת מספר סולמות דגים, בין היתר בתחנה ההידרומטרית בראס עלי.
- שיקום גאומורפולוגי, אקולוגי וצמחי של מקטעי נחל ממעלה הנחל ועד למורד: במורד היישוב הריינה, מורד עינות ציפורי, בוסתני סאפוריה, סמוך לקיבוץ הסוללים ועד מפגש הנחלים יפתחאל-ציפורי, נחל רימונים ואזור עין יבקע, אזור ראס עלי ומורד הנחל.
- שיקום ויצירת בתי גידול לחים בעינות ציפורי, מפגש הנחלים יפתחאל-ציפורי ומורד הנחל.
- פעולות להסרה ומיגור של מיני צומח פולשים לכל אורך הנחל.
- הפחתת סיכוני הצפות: הקמת פשטי הצפה במורד סכר המלכ, הקמת מתקנים לוויסות נגר במעלה ריינה.
- ניסיונות שטח ובחינה של פרוטוקולים שונים של שתילה, זריעה, השקיה ותחזוקת צומח, בשיתוף מכון דש"א.
תשתיות ניהול שטח, טיילות ופיזור מבקרים:
- הקמת מבואות כניסה (חניה) מסודרות למטיילים לאורך הנחל בעינות ציפורי, סוללים, טחנת הנזירים, ראס עלי, וכן שבילי יישוב-נחל ומבואות יישוביות ביישובים הקרובים לנחל (זרזיר, בסמת טבעון, ביר אל מכסור).
- השלמת מקטעים של שביל הנחל ליצירת רציפות הליכתית של למעלה מ-23 ק"מ וכן הנגשה של מספר מקטעי שביל בצמידות למבואות הכניסה.
- פיילוט שילוט באזור ראס עלי-טחנת הנזירים.
- יצירת שפה עיצובית אגנית אחידה והטמעתה בתכנון וביצוע.
- פינוי אתר פסולת גושית ויצירת שביל מחבר מביר אל מכסור.
- מינוי מנהל שטח וקבלן פסולת מטיילים, פינוי פסולת גושית ממספר אתרים לאורך הנחל, הצבת שערים במספר מקטעי דרך סמוכים לנחל להרחקת כלי רכב.
פעילות בנושא חברה, קהילה, חינוך ותיירות:
- קורס מנהיגות מקומית – 'ינבוע' – לתושבי האגן, קורס 'ידידי הנחל', פעילות קבוצות מדע אזרחי, פעילויות לחיזוק החוסן הקהילתי במרחב הנחל, גיוס בני ובנות שנות שירות ושירות אזרחי כמדריכים של רשות ניקוז ונחלים קישון במסגרת הפעילות החינוכית עם מגוון רב של מוסדות חינוך מתוך ומחוץ לאגן.
- אירועי שיא ותמיכה ביוזמות קהילתיות.
- קורסים והכשרות בנושאי תיירות לתיירני ותיירניות האגן והקמת קהילות יישוביות ואזוריות של תיירנים.
חקלאות ושיפור משאב המים:
- הנחת קו מים במרחב ראס עלי וכעבייה לצורך חיבור חקלאים למי מערכת, הקמת שלוש אגודות מים.
- פעולות רוחביות לשיפור ממשק החקלאות עם הנחל, הכשרה לחיזוק חקלאות זעירה ותומכת סביבה, פיתוח פרוטוקולים עבור תמיכות לחקלאים לחיזוק ממשק חקלאות סביבתית.
- פעולות להסדרת עדרים לאורך הנחל בשיתוף פעולה עם קק"ל ורט"ג לצורך הרחקתם מהנחל.
- הגעה להסכמות עם בעלי שטחים עבור שיקום והרחבת מקטעי נחל ופיתוח נופי.
- הקמת מתקני פיילוט לטיפול בחומרי הדברה למניעת סחף מזוהם לנחל.
- תמיכה במחקר בנושא עש התפוח המדומה ובשני מחקרים חקלאיים נוספים.
שיפור איכות המים:
- השלמת 'מפעל חנתון' – הפסקה מלאה של הזרמתקולחים ממט"ש מנדא ומט"ש סוללים (חורף 2026).
- ביצוע של אחת מתוך 3 תחנות איסוף מי קיץ
- הקמת מתקן ניסיוני לתפיסת פסולת גושית במעלה עינות ציפורי.
- שדרוג תחנת שאיבה.
- הקמת מנהלת לטיפול במזהמים.
- מיתוג, מודעות וקשרי ציבור
- הקמת אתר ייעודי לנחל ציפורי, הוצאת ניוזלטר דו-שבועי עם עדכונים מהנעשה בפרויקט.
פעולות המתוכננות לשנת 2023
פעולות המתוכננות לשנת 2026-7
פעולות אקולוגיה ושיקום נחל:
- שיקום עינות ציפורי והמשך פיתוח נופי.
- שיקום מספר מקטעי נחל מתועלים במורד הנחל, מערבית לראס עלי, באורך כולל של עד כ- 5 ק"מ.
- סיום פרויקטי שיקום נחל בביצוע (מורד ריינה, סובב ראס עלי, בוסתני סאפוריה, מפגש הנחלים), המשך תחזוקה וניהול.
- המשך ניטור מלווה לכל פעולות השיקום, פעולות תחזוקה אדפטיביות והוצאת תובנות מניסיונות בשטח.
תשתיות תחזוקה, ניהול שטח, טיילות ופיזור מבקרים:
- פיתוח מנגנון לתחזוקה וניהול השטח לטווח ארוך עם סיום הפרויקט.
- המשך הקמת שבילי יישוב נחל ומבואות יישוביות, המשך פעולות הנגשה.
- הקמת 2 מבואות כניסה נוספות.
- יישום שילוט ואבני מיל לאורך שביל הנחל.
פעילות בנושא חברה, קהילה, חינוך ותיירות:
- המשך שילוב בני/בנות שנת שירות בפעילות השוטפת בנחל והקמת מרכז שטח חינוכי.
- הכשרות לפעילים ומנהיגים וליווי קבוצות קיימות, המשך הפעילות השוטפת בתחומים השונים תוך phase out לפיתוח יכולת פעולה עצמית של השטח ושל הגופים השותפים.
- ליווי של קהילות התיירנים והמשך תמיכה עד ליכולת פעולה עצמית.
חקלאות ושיפור משאב המים:
- יישום פיילוט תכנוני לתב"ע שימושים חקלאיים.
- המשך הסדרת עדרים בלב ומורד הנחל.
- המשך יישום פרוטוקולים לתמיכות סביבתיות בחקלאות בהיקף של 50 דונם.
- מחקר בנושא צמצום שימוש בחומרי הדברה.
- המשך יישום צנרת מים וחיבור חקלאים למי מערכת במרחב כעבייה ומרחב ראס עלי לצורך צמצום השאיבות, כולל ייעוץ ותמיכה לחקלאים.
- מציאת פתרונות להתייבשות הנחל בקיץ לאור התמעטות משקעים והפסקת הזרמת קולחים.
שיפור איכות המים:
- הקמת שתי תחנות 'מי קיץ' נוספות,
- המשך תמיכה בשדרוג מתקני שאיבת ביוב.
פרויקטים נוספים:
