-
רשות המים מדברת: עד מתי קולחין בנחלים?
💧 בפרק הזה בפודקאסט "ערוץ הנחל" אנחנו מארחים את יוחנן בורשטין, מנהל תחום תפעול איזורי ברשות המים והביוב לשיחה מרתקת על תכנית האב לקולחין 2050 והשפעתה על עתיד הנחלים בישראל .
יוחנן חושף אתגרים ופתרונות בתחום הקולחין, ומסביר איך השאיפה לאפס קולחין בנחלים יכולה להפוך למציאות.
בפרק יוחנן מדבר גם על " מים לטבע " – פרויקט אסטרטגי שמחזיר מי מקור טבעיים למערכות אקולוגיות בישראל, תוך שיתוף פעולה עם מגוון בעלי עניין במטרה להשיג תוצאות משותפות משמעותיות.
יוחנן מתאר גם את פרויקט המרחב האקווטי בעמק המעיינות כדוגמא למימוש "זכות המים לטבע" וחיזוק השמירה על הטבע והנחלים מתוך גישה אינטגרטיבית מרובת שחקנים ותועלות.
🔊 האזינו לפרק וגלו איך רשות המים משפיעה ומתכננת להשפיע על העתיד הנחלים של כולנו!
-
הקשר בין האקדמיה לשטח בשיקום נחלי ישראל
הצורך בסינרגיה בין האקדמיה לבין גורמי הביצוע בתחום שיקום הנחלים בישראל הינו מובהק ובעל השפעה הדדית ⬆️ הצפת אתגרים מהשטח הדורשים מחקר מעמיק באקדמיה 🔬, לצד שיתוף אנשי השטח במחקרים חדשניים ובידע חיוני לפיתוח תחום שיקום הנחלים מאקדמיה. עם זאת, מציאות זו אינה תמיד מתממשת באופן אידיאלי ⚖️ 📺 בפרק החדש של "ערוץ הנחל", פרופסור אמריטוס נעם גרינבאום מאוניברסיטת חיפה, גיאומורפולוג והידרולוג, מציג את שיתוף הפעולה המעמיק בין האקדמיה לגורמי הביצוע בתחום שיקום הנחלים בישראל. 🎓 כמה תובנות מהשיחה עם פרופסור גרינבאום: 🤝 מגמה ראשונה: הגברת הפתיחות של אנשי השטח מהמגזר הציבורי והן מהפרטי, לשילוב ידע מדעי בפרויקטים ובהתמודדות עם אתגרים יומיומיים בשיקום נחלים וניהול סיכוני שיטפונות. 📊 *מגמה שנייה: יישום גובר של שיטות מתקדמות, כמו פלאו-הידרולוגיה, בניהול סיכוני שיטפונות. 🏫 ישנה חשיבות הכשרת הדור הבא של אנשי המקצוע דרך קורסים אקדמיים מעשיים 🎧 מוזמנים להאזין לפרק זה ולגלות כיצד שיתוף הפעולה בין האקדמיה לשטח מעצב את עתיד נחלי ישראל! 🌊🌱 -
כוחה של קהילה: שיקום נחלים וחוסן חברתי
שהייה בטבע עם אנשים אהובים ושיתוף פעולה תחת מטרה משותפת הן הדברים החשובים ביותר בתקופות מאתגרות כמו אלו – בקהילת הנחל יש את שניהם. 🌊💚 בפרק הזה, זכינו לארח את טל רטנר, מנהלת אגף חברה וקהילה ברשות ניקוז ונחלים קישון, לשיחה מרתקת על הכוח של הקהילה בשיקום נחלים. טל שיתפה אותנו ביתרונות העבודה עם קהילות, ובכמה מסיפורי קהילות הנחל באגן הקישון. הנה כמה נקודות שלמדנו בפרק: 💦 זהות משותפת וחיבור לנחל כקהילה מייצרת חוסן ומעודדת לפעול לשמירה על הנחל. 💦 קהילה שנמצאת בתהליך למידה היא אפקטיבית יותר לאורך זמן. 💦 זיהוי, תמיכה ועידוד של מנהיגי קהילה מקומיים מייצרים עמידות וקיימות לקהילת הנחל. הצטרפו אלינו לפרק הזה כדי ללמוד כיצד ניתן לשפר את חוסן הקהילה, לשמור על הסביבה וליצור חיבור אמיתי ומשמעותי לנחלים שלנו. 🔗 האזינו עכשיו לפרק החדש של "ערוץ הנחל" עם טל רטנר! music by : Its Election time by Kjartan Abel - freesound.org -
שיקום נחלים ותובנות מהשטח – עם דרור פבזנר
הפעם, זכינו לארח את דרור פבזנר, ממונה שיקום נחלים במשרד להגנת הסביבה, אשר פורש לגמלאות לאחר 43 שנות ניסיון מרתקות ומלאות עשייה. דרור שיתף אותנו בכמה מסיפורי הצלחה של שיקום נחלים בישראל: מנהלות נחלים ככלי עבודה ושיתופי פעולה כדרך עבודה. דרכים להשגת אימפקט משמעותי בנחלים מבלי להתייאש בדרך. קידום התכנית האסטרטגית לשימור ושיקום נחלים וכיצד תכנית זו תהפוך למעשים בשטח ותייצר שינוי אמיתי. אם אתם אוהבי טבע, אכפתיים לסביבה או פשוט מחפשים השראה מעשייה סביבתית משמעותית בתחום הנחלים, מוזמנים להאזין לפרק. -
הכסף שזורם בנחלים – שיחה על כלכלה סביבתית בהיבטי שיקום וניהול נחלים
בפרק הזה אנו מארחים את מיכל גרוסמן, כלכלנית סביבה בעלת ניסיון רחב בתחום ניהול הנחלים וההצפות. מיכל מדברת על האתגרים הכלכליים והניהוליים הכרוכים בשימור ושיקום נחלים בישראל, תוך הדגשה על חשיבות האיזון בין העלויות הכלכליות לבין התועלות הציבוריות והסביבתיות. היא מסבירה כיצד פרויקטים לשיקום נחלים יכולים להשפיע על ערך הקרקעות בסמוך להם ולתרום לפיתוח מקומי וכלכלי בר קיימא. בנוסף, מיכל מדגישה את הצורך בשיתוף פעולה בין רשויות מקומיות, חקלאים וגופי תשתית כדי להבטיח את הצלחתם של פרויקטים לשיקום נחלים. במהלך הפרק ניגע גם בתכנון ארוך טווח ובהשלכות הכלכליות של השיטפונות על הקרקעות והנכסים הסמוכים לנחלים, תוך הדגשה על האתגרים במימון הפרויקטים ועל הצורך בהשקעות ממשלתיות נוספות. מיכל מציינת כי הצלחת פרויקטים לשיקום נחלים נמדדת לא רק במונחים סביבתיים אלא גם בהשפעה כלכלית חיובית על הקהילות המקומיות, ומדברת על היתרונות הכלכליים של פרויקטים אלו עבור הקהילות המקומיות. -
לחיות עם המים – בריכות חורף כחלק מהתכנון העירוני
בפרק הזה בנושא בריכות חורף אירחנו את ליאב שלם, אקולוג ואדריכל נוף.🎙️ ליאב משקם, משחזר ויוצר יש מאין בריכות חורף, בעיקר במישור החוף. בריכות חורף הן בית גידול לח שנשאר רק אחוז קטן ממנו פתוח ומתפקד. 💦 לבריכות החורף תועלות מרובות. הן תורמות לויסות הנגר בעיר, מעשירות את המגוון הביולוגי, משמשות אתר טבע עירוני מהמם שיכול לתרום לבריאות הפיזית והנפשית של את המבקרים בו ועוד הרבה. 🐸🌾 הצטרפו אלינו לפרק בו למדנו והעמקנו בנושא וצאו לבקר בבריכת חורף או נחל ותרוויחו רגע של נחת🧘♀️ מפת אתרי טבע באתר של ליאב שלם music by : Its Election time by Kjartan Abel - freesound.org -
למה צריך לתכנן נחל? כי הוא נמצא שם
תכנון נחלים זו משימה לא פשוטה כלל. לקראת קורס תכנון נחלים שאגמא מתחילה בחודש הבא פגשנו את המנהלת המקצועית של הקורס, אדריכלית יעל המרמן סולר לשיחה קצרה. יעל החלה את דרכה בצוות התכנון של פארק עמק הצבאים, יחד עם משרד ועדיה ויינשטיין ואדר' רחל וינר ולאחר מכן עברה צד וצברה נסיון מעשי בניהול הפארק עצמו. במהלך הפרק שיתפה אותנו בתובנות מתוך נקודת המבט הייחודית הזו ובדילמות המרכזיות שעומדות בפני מתכננים שעובדים בסביבת נחל. קישור לעמוד הקורס באתר קישור למקרה בוחן פארק עמק הצבאים -
שימור קרקע וניקוז זה לא רק שם של אגף – בני יעקבי מסכם תקופה
רגע לפני שבני יעקובי, סגן מנהל אגף שימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, אורז את חפציו, מקפל לתיקו ניסיון וידע של 30 שנות עבודה אינטנסיבית וחרוצה ויוצא לדרך חדשה מחוץ לשירות המדינה, פגשנו אותו לשיחה אישית הכי מקצועית שיש, למדנו המון! זהו מסע לימודי על זמני - תהנו! מפיתוח כלי מדיניות ועבודה עם חקלאים ורשויות ניקוז ונחלים, דרך ייצוג בוועדות התכנון והבנייה, הדרך המקצועית של בני מרתקת ומלאה בהתפתחות ושינויים. עבודה שדורשת הכירות מעמיקה של ה"לקוחות", אשר בעיניו של בני אלה הם: הקרקע המקיימת והמזינה אותנו, אותה האגף שלו פועל לשמר ע"י פיתוח וקידום של חקלאות משמרת, וההצפות אשר מהווים חלק טבעי ובריא מצד אחד ומהווים סיכון אמיתי לרכוש ולאדם מן הצד השני. במשך 30 שנה פעל בני על מנת לתת לקרקע ולהצפות את המענה הנכון והטוב ביותר בעבודה שוטפת עם מגוון שותפים בממשלה ומחוץ לממשלה. המלצת מסע! זהו פרק גדוש במידע רלוונטי לכל מי שעוסקים בתחום, ולכן אנחנו ממליצים להאזין בנחת ולא לדלג על המקורות שכאן: אתר המתודולוגיה לניהול סיכוני שיטפונות https://www.floodmanagement.org.il/ פרק עם ד"ר ג'ניה גוטמן בנושא תכנית אגנית לניהול סיכוני שיטפונות אתר המדיניות לניהול נגר עירוני https://runoff.agma.org.il/ פרק בפודקאסט בנושא המדיניות לניהול נגר מוזמנים מוזמנות לשלוח לנו שאלות 🙂 -
עשרים וחמש שנים של שיקום נחלים בנגב והדרך עוד ארוכה
יצאנו למסע בנחלי הדרום בשיחה אישית מרתקת עם ד"ר נחמיה (נמי) שחף, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור. לפני 25 שנים החליט נמי, כשהוא כלכלן צעיר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, להתמודד על תפקיד חדש ולהקים את רשות ניקוז שקמה בשור. אלה היו ימים של אחרי חורף 1992-1991, החורף שלימד אותנו לא מעט על העוצמה של שטפונות והצפות בכל אזורי הארץ, והביא להחלטת ממשלה על הקמת 11 רשויות ניקוז אגניות. עבור נמי זאת הייתה משימה גדולה ומרגשת. משימה שנכנסה לחייו לפני רבע מאה וממשיכה להיות משימת חייו. הדרך התחילה כאשר נחלי הדרום לא היו מסומנים על מפת שיקום הנחלים, דרך צורך מהותי באיסוף ידע ומידע, הקמת ארגון שהוא גם גוף תפעול מעולה וגם גוף ניהול אסטרטגי הבונה שותפויות ופועל לאיגום משאבים בכל הזדמנות ובניית מנהלות נחל שהפכו למודל לגופי ניהול אגניים. -
נחל נהלל מדגים – מערכת יחסים בריאה בין נחל לסביבה חקלאית
במהלך השנתיים האחרונות, צוות הפרויקט לשיקום מעלה נחל נהלל מפתח שיטות מתקדמות להתמודדות עם האתגרים המרכזיים בניהול מערכת יחסים בריאה בין החקלאות והנחל ומשתף את הקהילה המקצועית במסקנות ובדילמות, תוך כדי תנועה. זאת כדי לאפשר למידה רחבה והשפעה על אזורים בהם קיימת התמודדות עם אתגרים דומים. הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם האנשים מאחורי הפרויקט על השנתיים החולפות, מנקודת מבטם, ועל התפתחות משמעותית בתהליך בניית ההסכמות בנושא משאב המים. דבר שיישפר ויאיץ את תהליך השיקום לאין שיעור. בפרק השתתפו: ד"ר יעל לאור, מנהלת משק מודל לחקלאות בת קיימא, המספקת הבנה עמוקה על צרכי החקלאות באזור ומבצעת מחקר על הפתרונות המתאימים. ד"ר רועי אגוזי, משתף מהמומחיות והניסיון שלו בפיתוח ומחקר השיטות השונות. לבסוף, ד"ר אלדד אלרון, שמתמחה בהבנת ההשפעה האקולוגית של השיקום על הסביבת החי באזור הנחל. כדי לקבל מידע נוסף על הפרויקט שיקום מעלה נחל נהלל, אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחרי הבלוג של הנחל. https://nahalal.agma.org.il כל החומרים המעניינים של הפרויקט ניתן למצוא בלינק כאן -
לקראת הוועידה השנתית לנחלים 2023 – שיחה אישית עם חתן פרס ישראל פרופ' אביטל גזית
לקראת הוועידה השנתית לנחלים 2023 שתתקיים ביום חמישי ה-4 במאי במרכז ג'ונה בנתניה פגשנו את פרופ' גזית, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הסביבה והקיימות לשנת תשפ"ג, למסע בעולם שיקום הנחלים בישראל מנקודת מבטו שמי שהיה מהראשונים שעסקו בתחום ניהול אגני ההיקוות והניחו את התשתית לשיקום נחלים בישראל. זוהי הפעם הראשונה ששר החינוך מעניק פרס בתחום זה שמהווה נושא משמעותי בסדר היום העולמי, ולאחרונה, לשמחתנו, הוא נכנס גם לתוכנית הלימודים במערכת החינוך הישראלית. אביטל גזית הוא ביולוג ופרופסור בדימוס בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב. מומחה ללימנולוגיה ולאקולוגיה של נחלים ומקווי מים מתוקים. בפרק זה אביטל מזכיר את המאמר שכתב יחד עם וינסנט ה. רש מאוניברסיטת ברקלי: Streams in Mediterranean Climate Regions: Abiotic Influences and Biotic Responses to Predictable Seasonal Events. לינק מצפים בהתרגשות לפגוש אתכם ואתכן בוועידה השנתית לנחלים בישראל 2023! יום חמישי, 4 במאי, 17:00-8:30, מרכז ג'ונה, נתניה כל הפרטים: www.2023.agma.org.il -
שיחה עם מוטי קפלן על המדריך לתכנון נחלים בהשראת תמא אחת
תכנון נחלים מתחיל בהפניית מבט כלפיו ודיוק במושגים בהם משתמשים אנשי ונשות המקצוע שיחה אישית עם מוטי קפלן, עורך תמ"א אחת. הפרק הוקלט לכבוד פרסום המדריך לתכנון נחלים ברוח תמ"א אחת של החברה להגנת הטבע ובהזמנה לקחת חלק בקורס חדש ללימוד מעמיק של פרק הנחלים בהובלת מוטי קפלן ודנה אלשטיין, בשיתוף אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים והחברה להגנת הטבע. האזנה מהנה מובטחת - מוזמנים ומוזמנות להתרווח בכיסא! להכרות עם המדריך לתכנון נחלים ברוח תמ"א אחת לחצו כאן לפרטים המלאים על הקורס לתכנון נחלים ברוח תמ"א אחת לחצו כאן -
מפגש עיר נחל – הצצה לעתיד של נחל הגעתון בנהריה
בפרק זה זרמנו אל העתיד של נחל הגעתון בנהריה, לכבוד סיומה המוצלח של התחרות 'מפגש עיר-נחל' - תחרות לתכנון אורבני בנהריה. פגשנו את אדריכלית הנוף רוני גורן, נציגת הצוות הזוכה בתחרות, לשיחה על תהליך העבודה, הזכייה בתחרות ועל המשך הדרך בה החזון יהפוך לתכנית בניה עירונית, ואת האדריכלים דניאלה פוסק ואריה רחמימוף, יושבי הראש של צוות השופטים בתחרות, לשיחה על העבר והעתיד ועל האופן בו תחרות יכולה להפוך אתגרים גדולים להזדמנויות עוד יותר גדולות. תחרות זו הינה פורצת דרך במובן של שותפות רחבה, חוצה תחומי ידע. זו הפעם הראשונה בישראל בה תחרות תכנונית מביאה אל השולחן את מחזיקי העניין השונים, מתוך אמונה שיחד, ניתן למצוא פתרונות חדשניים מותאמים ומקיימים יותר, בראייה ארוכת טווח. התחרות נועדה להנכיח את הנחל במרחב העירוני על ידי הפניית התכנון העירוני אל הנחל ובכך להשיבו לתודעה הציבורית ולמקסם את התועלות הציבוריות ממנו. שותפים לתחרות: עיריית נהריה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מרכז אגמא לאגני היקוות ונחלים, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי ותכנית 'העירה' בתמיכת קרן ברכה, בשיתוף עם התאחדות אדריכלים ובוני ערים בישראל (ע"ר), האיגוד הישראלי של אדריכלי נוף (ע"ר) . מוזמנים ומוזמנות לקרוא עוד על התחרות ולבקר בתערוכה הדיגיטלית של ההצעות שהוגשו כאן מוזמנים ומוזמנות לצפות בוובינר המציג את ההצעות הזוכות בתחרות כאן -
ניהול אגני אינטגרטיבי – מחזון לשטח עם עובד יבין
הפעם פגשנו את עובד יבין, המנכ"ל היוצא של רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, למסע בין אישי למקצועי. פרק שמסכם 7 שנים מרתקות של עבודה בהן הפכה רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי לארגון שונה ממה שהייתה, תוך שיח מתמיד ושיתוף פעולה עם כלל הגורמים הפועלים בשטח. תוך כדי התפתחות הגישה האגנית האינטגרטיבית וכתיבת מסמכי המדיניות באגף שימור קרקע וניקוז של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. עובד והצוות המעולה של רשות הניקוז החליטו To walk the talk, להתנסות, ללמוד, ליפול, לקום ולגדול. כל זאת תוך לא מעט אתגרים מקומיים וגלובאליים, בין הקורונה למשבר ההאסי. המעבר של רשויות הניקוז לקראת הפיכתן לרשויות אגניות עוד בעיצומו. עובד יבין מסכם פרק ניהול חשוב ומשתף מהניסיון של רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי! אנחנו נהנו!! קישור למסמך המפרט את הגישת הניהול האגני המשלב קישור לאתר רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי -
מפרויקט ניקוז לפארק ציפורים עוצר נשימה – אגמון חפר
פארק הציפורים "אגמון חפר" הוא נקודת מעבר חשובה עבור מיליוני ציפורים נודדות ובית גידול לח המאוכלס במגוון גדול של בע"ח וצמחים בכל עונות השנה. מדי שנה פוקדים את האתר אלפי מבקרים שממשיכים להפיץ את הבשורה על אתר טבע פלאי בלב עמק חפר. בפרק זה ראינו איך הזדמנות הפכה להגשמת חלום. משיחות עם השותפים לפרויקט למדנו על תהליך הבנייה של האגמון, על ניהול השטח והמבקרים, על היחסים עם קיבוץ עין החורש ועוד. מוזמנים להכיר לעומק את "אגמון חפר" במאגר הידע של אגמא -
החלטת ממשלה לשיקום נהר הירדן הדרומי- בהשתתפות השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג
החלטת הממשלה לשיקום נהר הירדן הדרומי אשר פורסמה ב- 24/07/22, שימחה אותנו מאוד. לא בכל יום אנחנו שומעים בתקשורת פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית ובעלי תפקידים בכירים מתרגשים ומברכים על החלטת ממשלה אשר במרכזה זורם נחל. על נהר הירדן נאמר שהוא נהר קטן עם יחסי ציבור גדולים, עוד מימי התנ"ך דרך הברית החדשה ועד ימינו. ביום קיץ חם מאוד יצאנו למסע בעקבות הסיפור של שיקום נהר הירדן הדרומי. רצינו להבין את המשמעות של החלטת הממשלה מזוויות מקצועיות שונות ומבעלי עניין שונים ובעיקר לקבל תמונה יותר בהירה וריאלית כיצד יראה אזור נהר הירדן הדרומי בעוד 3 שנים? את הפרק התחלנו במפגש של אנשי מקצוע ונציגים של הגופים המרכזיים הפועלים בשטח שעזרו לנו להבין מה הצעדים שבוצעו, מה הולך לקרות ואיך כל זה מושפע מהחלטת הממשלה. פגשנו את זאבי אחיפז – משנה למנהל רשות המים, דרור פבזנר – אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, עובד יבין מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן, עידן גרינבאום ראש מועצת עמק הירדן ואושרי ילוז מהנדס רשות ניקוז ונחלים כנרת. למדנו כי מזה כשבע שנים מתקיים שיתוף פעולה רחב ידיים לשיקום מקטע מורד הירדן. כמו בהרבה נחלים אחרים זרימת המים במקטע זה אינה הזרימה הטבעית כפי שהיא הייתה לפני כמאה שנים. נחלים רבים ובניהם גם נהר הירדן משלמים מחיר כבד על הפיתוח המואץ של מדינת ישראל וריבוי הצרכים שלנו. במרוצת השנים הנחלים הפכו לאחד מיני צרכנים רבים של המים, צרכנים ללא קול או ייצוג שבמקרים רבים נותרו להיות האחרונים ברשימה. בנוסף איכות המים במקטע נחל זה מאוד ירודה עקב הזרמת ביוב. מה שקורה בשנים האחרונות בנהר הירדן הוא תיקון הכולל ניקוי הנהר ממשקעי העבר, השבת זרימת מים נקיים ושיקום של המבנה הגאומורפולוגי של הנהר. לתיקון זה מגויסים שותפים רבים ועכשיו אף מקבל משתנה תוקף והופך לתוכנית לאומית לשיקום נהר הירדן הדרומי. זוהי תוכנית שאפתנית שמציבה את הנהר ואת השיקום האקולוגי שלו במרכז, שואפת להפוך את האזור לאזור תיירות שוקק ומנוהל. אזור בו פיתוח החקלאות לא פוגע בנהר אלא יוצר סינרגיה בין זרימת המים בנהר הירדן לחקלאות. התכנית שואפת לבנות מבנה סינרגטי בין הנהר והחקלאות. כך שככל שהחקלאות תתפתח יותר תגדל גם כמות המים הזורמים בנהר. נשמע היה שכולם, מבלי יוצא מן הכלל, מאוד אופטימיים וסבורים כי שיקום נהר הירדן הדרומי (על שני החלקים אליהם מתייחסת החלטת הממשלה) יביא בשורה אמתית לאזור וליחסים של ישראל עם ממלכת ירדן השכנה. לקינוח, מצוידות בהרבה אופטימיות, המשכנו למשרדי המשרד להגנת הסביבה בתל אביב שם פגשנו את השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ששיתפה אותנו בחזון שלה לעתיד נהר הירדן ובכוונותיה לקדם (במהירות) החלטות ממשלה נוספות לשיקום נחלים. האזנה אופטימית ונעימה! מוזמנים לקרוא במאגר הידע של אגמא עוד על פרויקט שיקום הירדן -
נחלים ומעיינות ישראל בעידן של שינויי אקלים
לשינוי האקלים יש השפעה רחבה ועמוקה על כלל תחומי החיים שלנו. מצד אחד, אנחנו עוד רחוקים מלהבין את המשמעות של הדברים לעומקם ומצד שני, אירועי הקיצון, ההצפות, השריפות, הבצורת וגלי החום כבר כאן ועלינו לחשב מסלול מחדש ולהיערך. בפרק זה פגשנו את אביב אבישר ממכון דש"א (דמותה של ארץ) לשיחה מרתקת על המחקר החדש שלהם על השפעות שינויי האקלים על מעיינות ונחלי ישראל. בשיחה מאירת עיניים אביב לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של המחקר ושל הממצאים מהמאוד לא פשוטים שלו. למעשה, אם יורשה לנו, הפרק הזה הוא חובה עבור כל מי שמבקשים להבין קצת יותר איך שינויי האקלים משפיעים על החיים שלנו היום וישפיעו בעתיד. מכון דש"א מתמחה מזה שנים באיסוף וניתוח של ידע ומידע על השטחים הפתוחים וערכיהם ובגיבוש עקרונות מדיניות וכלים שיבטיחו שילוב ראוי בין צורכי הפיתוח והשמירה על המערכות הטבעיות למען עתיד טוב יותר עבור הטבע והאדם. מוזמנים להכיר את המחקר באתר של מכון דש"א: https://bit.ly/3ei0Vvm -
עושים מקום לנחל – מהולנד ועד ישראל
ראיון מיוחד עם האנק אובינק- השגריר המיוחד לנושאי מים בינלאומיים וד"ר נטע ליפמן סמנכ"לית בכירה, ראש אשכול משאבי טבע וחוסן אקלימי, במשרד להגנת הסביבה. הפרויקט הלאומי ההולנדי "Room for the river" מסקרן אותנו לא מעט לאחרונה. בחודשים האחרונים אנחנו מקיימים קשר עם שגרירות הולנד בישראל ועם אנשי המקצוע של הפרויקט על מנת ללמוד מהניסיון ההולנדי על שיקום נהרות, ניהול מקיים של משאב המים, ניהול סיכוני הצפות ושטפונות, שילוב של. פתרונות מבוססי טבע בתכנון ובפיתוח הארצי ועוד. כמעט בכל הזדמנות מציין האנק אובינק שהמים הם תשתית לשיתוף פעולה. בחודשים האחרונים אנחנו עדים כי חילופי הידע, המידע והניסיון המקצועי בין שתי המדינות גם הם תשתית מדהימה לתקשורת ושיתוף פעולה מעורר תקווה. על אף השוני הגדול בין הולנד לישראל יש דמיון גדול באתגרים מולם אנחנו ניצבים בעידן של שינויי האקלים. להולנד ניסיון רב בבניית חוסן אקלימי וגם הם לא מפסיקים ללמוד. האנק הגיע לישראל ללמוד מהניסיון שלנו על ניהול משאב המים בעת בצורת – אתגר חדש איתו הולנד מנסה ללמוד להתמודד ולישראל יש לא מעט ניסיון בתחום. תפסנו אותו לשיחה קצרה רגע לפני שהוא עולה על הטיסה חזרה, והזמנו גם את ד"ר נטע ליפמן סמנכ"לית בכירה, ראש אשכול משאבי טבע וחוסן אקלימי, במשרד להגנת הסביבה שזה עתה נכנסה לתפקיד לשמוע את האינפוט שלה על ניהול אגני ההיקוות של ישראל ועל האתגרים איתם הממשלה צריכה להתמודד. האזנה נעימה!
-
היום כבר לא מנקזים מים. מנהלים נגר.
מה זה נגר? בפשטות, גשם שיורד על פני הקרקע וזורם למקום אחר. בפרק הזה כותבי מסמך המדיניות לניהול נגר עירוני יענו על השאלה "מה זה נגר?" ובעיקר, יספרו לנו על מסמך המדיניות החדשה לניהול נגר עירוני. על עקרונות המדיניות ושינוי התפיסה במדינה, על המחשבון, על סל הכלים למתכנן, על ההיבטים הכלכליים ועוד הרבה דברים מעניינים בנושא. בנוסף מוזמנים לבקר באתר המדיניות ללמוד יותר ולהישאר מעודכנים: Runoff.agma.org.il תודה רבה לארבעת המומחים שהתראיינו לפרק ושעוזרים המון בהטמעת מסמך המדיניות בשטח רחלי קולסקי - מנהלת אגף מים סביבה ומוסדות ציבור במנהל התכנון גלעד ספיר- הידרולוג בכיר בחברת DHV טלי וקסלר- אדריכלית נוף ומנכ"לית משרד "נחלת הכלל" מיכל גרוסמן- כלכלנית סביבה AVIV AMCG -
מה זה אגמא בכלל?
זהו פרק המוקדש לפעילות של אגמא - המרכז לאגני היקוות ונחלים בישראל. אגמא הוקמה בחורף 2020 אבל להקמה שלה קדם תהליך בישול משמעותי במשרדי הממשלה, אליו חברו יד הנדיב ושותפים נוספים. אגמא היא ארגון עצמאי הפועל ללא מטרות רווח אבל סיפור הלידה שלה קושר אותה קשר כמעט משפחתי עם משרדי הממשלה וגופי הביצוע הממשלתיים אשר נמצאים בעיצומו של תהליך ההטמעה של הגישה האגנית המשלבת לניהול אגני היקוות ומעבר לניהול אגני הלכה למעשה. אגמא נולדה על מנת לסייע בהטמעת הגישה האגנית המשלבת בישראל. בפרק זה פגשנו את הילה ביניש מנהלת אגמא - המרכז לאגני היקוות ונחלים, לשיחה אישית על אגמא. כיוון שאנחנו מכירים את הילה היטב, הרשנו לעצמנו לשאול שאלות קשות. הצלחנו לסקרן אתכם? הצטרפו לשיחה אישית על אגמא מה שקדם לה ומה שעתיד לקרות אם נצליח. -
להוביל שינוי במגזר הציבורי – פרק מיוחד עם ערן אטינגר
איך להוביל שינוי במגזר הציבורי? פרק מיוחד בו צללנו לשיחה מרתקת עם ערן אטינגר שסיים לאחרונה תקופה של 8 שנים כסמנכ"ל ניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בתקופה זו היה ערן אחראי, בין השאר, מטעם הממשלה, על רשויות הניקוז והנחלים בישראל. ערן הוביל יחד עם שותפים רבים, בתוך הממשלה ומחוץ לה, את ישום הגישה האגנית-אינטגרטיבית לניהול אגני היקוות. את השיחה הקדשנו לשאלה המרתקת - איך מחוללים שינוי במגזר הציבורי? עבודה במשרדי ממשלה, לא פעם נראית אפורה וסזיפית והיה מרתק לשמוע את ערן מדבר על דרכו ועל החוויה האישית שלו בהובלה של מדיניות חדשה. מדיניות בה הוא מאמין ואותה הוא קידם בשותפות רחבה בתוך ומחוץ לממשלה. תוך כדי העבודה ערן ניסח עקרונות ברורים, ממש מתכון, להובלת שינוי במגזר הציבורי. המתכון נמצא בפנים - אל תפספסו! -
נחל געתון – הרבה מעבר להצפות
בפרק הזה נספר על נחל געתון בגליל המערבי, נחל לא גדול שאולי היה זוכה לפחות היכרות ציבורית אם בשנים האחרונות לא היינו שומעים יותר ויותר על אירועי הצפות בעיר נהריה אשר חלקן אף הפכו לאירועים טרגיים שגבו מחיר כבד של חיי אדם. הפרק הזה הוקלט לכבוד פרסומה של תחרות מפגש עיר-נחל, תחרות לתכנון אורבני בעיר נהריה. לתחרות חברו עיריית נהריה, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, תכנית העירה בתמיכת קרן ברכה, אגמא, המרכז לאגני היקוות ונחלים בשיתוף עם התאחדות אדריכלים ובוני ערים בישראל. אם אתם מתלבטים ומתלבטות אם לגשת לתחרות או שהסיפור של נחל געתון מסקרן אתכם- הפרק הזה הוא בשבילכם. לינק לאתר התחרות: https://view.genial.ly/621267bc1c8a7a0013699027 music by : Its Election time by Kjartan Abel - freesound.org -
פרק בונוס – המתודולוגיה לניהול סיכוי שיטפונות- כל מה שרצית לדעת
בפרק זה, שהוקלט רגע לפני עונת הגשמים, הפרנו מעט את כללי הפורמט.
במקום להתמקד בסיפור של נחל אחד התמקדנו בנושא שמציף מדי חורף את השטחים הפתוחים, רחובות הערים וגם את דפי העיתונות - ההצפות והשיטפונות.
הזמנו את ד"ר ג'ניה גוטמן, ראש תחום מדיניות וסביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לשיחה על המתודולוגיה החדשה לניהול סיכוני שיטפונות שזה עתה הושקה.
זוהי מתודולוגיה ארצית המתבססת על אבני היסוד של הדירקטיבה האירופית לניהול סיכוני שיטפונות, כוללת מספר שינויים והתאמות ייחודיים לישראל ומתבססת על עיקרון יישומי של קבלת החלטות מבוססת מידע.
המתודולוגיה מנחה את רשויות הניקוז ביצירת "תכנית לניהול סיכוני שיטפונות" - כלי יישומי לניהול סיכוני הצפות ושיטפונות מבוסס מידע, המגשר בין השפה התכנונית לבין שפת ההידרולוגיה והניקוז, ומדגישה את הצורך הדחוף בחיזוק הממשק בין רשויות הניקוז והנחלים לבין מוסדות התכנון והפיתוח ברמה האזורית והלאומית, זאת על מנת להיערך בצורה מיטבית להתמודדות עם אחד האתגרים המשמעותיים שישראל ניצבת בפניהם כחלק מהתמודדות עם שינויי האקלים.
את כל הפרטים על המתודולוגיה תוכלו למצוא באתר האינטרנט: https://www.floodmanagement.org.il
music by : Its Election time by Kjartan Abel - freesound.org
-
פרק 2 – נחל נעמן- מנחל אדום לעתיד ירוק
בפרק הזה נכיר את הסיפור של נחל נעמן בצפון הארץ.
נעמן הוא אחד מנחלי האיתן הספורים במישור החוף, והיחיד בגליל המערבי.
הוא זורם כל ימות השנה, לכל אורכו. זהו סיפור מרתק על נחל שבמשך שנים סבל מהזנחה שהתבטאה בזיהומים חוזרים ונשנים, הטיה של מי הנחל לתעלת בטון, אזורים שונים לצד הנחל שהפכו לאתרי אשפה, ניצול לרעה של מי הנחל לטובת צרכים מגוונים ועוד, ולשמחתנו עבר מהפך.
בשנים האחרונות התבצעו מגוון פרויקטים בנחל הנעמן אשר בזכותם, כמו שאומר דרור פבזנר, מהמשרד להגנת הסביבה, בפודקאסט שלנו, העתיד של הנעמן נראה בונבוניירה!
האזינו לפרק השני בפודקאסט "ערוץ הנחל" והכירו מקרוב את הסיפור של נחל נעמן.
הוא כאן כדי לתת לכם השראה. בימים אלה עולה לאוויר מאגר מקרי הבוחן של אַגְמׇא.
במאגר תמצאו מידע מעשי הנוגע ליישום הגישה האגנית המשלבת בישראל.
מקרי הבוחן הם פרי שיתוף פעולה בין אנשי אַגְמׇא למיטב אנשי המקצוע העוסקים במלאכת הניהול האגני, ניהול נגר, צמצום נזקי הצפות ושיקום נחלים. בלינק בהערות תוכלו לקבל את כל המידע המפורט אודות הפרויקט.
music by : Its Election time by Kjartan Abel - freesound.org
-
פרק 1 נחל עין זהב בקרית שמונה עיר הנחלים
פרק של היום נדבר על נחל עין זהב בקרית שמונה. יכול להיות שמעולם לא שמעתם עליו אבל את המים שלו אתם בטוח מכירים, תבינו איך במהלך הפרק. נספר איך התושבים והעירייה התייחסו לנחל במהלך השנים, על תפיסת מי המעיין ושיחרורם ועל המהפכה שמתרחשת בנחל ובעיר כולה בשנים האחרונות. כדי להכיר את נחל עין זהב יצאנו למסע, מהסוג שהרשת מאפשרת, והכרנו את האנשים שמשנים את המציאות של הנחל ואולי גם הנחל משנה אותם. את הפרויקט הנהדר הזה יזמו ומובילים רשות ניקוז ונחלים כנרת, עיריית קרית שמונה ושותפים רבים נוספים עלה לאוויר מאגר הידע שלנו. אתר אינטרנט חדש ובו סקירה רחבה של מקרי מבחן. פרויקט שיקום נחל עין זהב הוא אחד ממקרי המבחן שנמצאים באתר. שם תוכלו לקבל את כל המידע המפורט אודות הפרויקט. https://knowledge.agma.org.il/ music by : Its Election time by Kjartan Abel - freesound.org
פודקאסטים