עקרונות מבוססי תהליך לשיקום מערכות אקולוגיות נחליות

נחלי העולם סובלים בעשרות השנים האחרונות מהתערבות אנושית הגורמת לשינויים ופגיעה במערכת הנחל הטבעית. דוגמא אחת להתערבות כזו הינה נקודת המפגש בין הנחל לבין פעילות חקלאית אנושית.
במטרה לצמצם פגיעה סביבתית זו עלו בשנים האחרונות קריאות לאימוץ גישה הוליסטית בניהול נחלים ובשיקומם, אשר תראה את האגן כמכלול. הידע הקיים בתחום חלקי, והגישות המוצעות אינן מיושמות באופן נרחב בשלב זה. על כן, קיים צורך ממשי בשילוב בין הידע האקדמי לידע הנצבר על ידי הגופים בשטח ובגיבוש עקרונות מנחים לניהול תהליכי השיקום.

במאמר שתקצירו בעברית מובא להלן, מוצגת גישת “שיקום מבוסס תהליך”. שיקום מבוסס תהליך למעשה מנסה לשחזר את הגורמים המניעים את התהליכים והתפקודים הטבעיים של המערכת הנחלית. הגישה גורסת כי יש לקבוע את קצב ודרגת השיקום של המערכת האקולוגית הנחלית, כך שתתאים ותהיה בהלימה עם התהליכים הטבעיים השונים בנחל (פיזיים, כימיים, ביולוגיים).
מעצם חיקוי המערכת הטבעית פעולות אלו דורשות לרב תחזוקה מינימלית לאורך הזמן ומאפשרות למערכת להתאים עצמה לשינויים ארוכי טווח. בחירת הפעולות שיבוצעו דורשת גיבוש מדיניות שתאזן בין הצרכים האקולוגים לצרכי האדם באתר. איזון זה נדרש בכדי לקיים שיקום אפקטיבי באגן ובנחל.
בגישת השיקום מבוסס תהליך ארבעה עקרונות מנחים:

1. התמקדות במקור הגורם להפרעה במערכת האקולוגית, במקום בתסמיני ההפרעה.
   לדוגמא, במקום לפעול לקיבוע/ שריון גדות הנחל במטרה למנוע סחיפת גדות, יש לאפשר את סחיפת הגדות (תוך הבנה שמדובר בתהליך טבעי) ולפעול להקמה מחדש של צמחייה נחלית בפשט.
2. פעולות שיקום המותאמות לפוטנציאל המקומי.
   לכל קטע בנחל יש תחום צר יחסית של תנאים מורפולוגיים ואקולוגים אפשריים, המוכתב על פי התנאים הפיזיים והאקלימיים השוררים בו. הבנת תחום זה תסייע למתכננים לצפות את יחסי הגומלין במערכת המשוקמת, לאתר את האילוצים הנובעים מפעילות האדם המגבילים את הפוטנציאל לשיקום ולהגדיר יעדי מטרה מתאימים לשיקום.
3. התאמת קנה המידה של פעילות השיקום לקנה המידה של התהליכים הפיזיים והביולוגים המעורבים.
   לתהליכים שונים הגורמים לשינוי במערכת האקולוגית הנחלית, קני מידה שונים. לדוגמא: הקטנת אספקת הסדימנט לנחל דורשת לרב פעולות שיבוצעו באגן הניקוז, בעוד ששיקום יער בגדות הערוץ דורש לרב פעולות שיבוצעו במקטע מהנחל. בעוד שמרבית תכניות השיקום מתמקדות במקטע מסוים בנחל, התהליכים הפיזים והביולוגים שיש להתייחס אליהם במסגרת השיקום פועלים בקנה מידה גדול יותר, ובמקרים רבים דורשים ראייה אגנית כוללת.
4. הגדרה מפורשת של התוצאות הרצויות ושל משכי הזמן הצפויים להשגתן. שיקום מבוסס תהליך הוא בהגדרה תהליך ארוך טווח, ולרב יש פער זמן ארוך בין תחילת תהליך השיקום לבין חזרת המערכות האקולוגיות הנחליות לתפקוד מלא. על כן, יש לייצר מדדי הערכה כמותיים להתקדמות תהליך השיקום, בכדי להגדיר ציפיות ריאליות לקצב ושיעור ההתאוששות הצפויה כתוצאה מפעולות השיקום.

בימים אלו שיטה זו מיושמת בנחל נהלל, במסדרת פעילות משק המודל. מרכז אגמא מלווה פעילות זו ואתם מוזמנים להציץ בבלוג של נחל נהלל לקבלת מידע נוסף

איור מהמאמר המדגים את היררכיית התהליכים הקובעים את מאפייני בית הגידול. תהליכים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים מכתיבים את שיפוע ומבנה העמק; תהליכים בקנה מידה אגני מכתיבים את הספיקה ואספקת הסדימנט; תהליכים בקנה מידה של מקטע נחל מכתיבים את מבנה בית הגידול, משטר החום והרכב המינים.

הטקסט הינו סיכום של המאמר המצוטט מטה. כמו כן האיור לקוח מאותו המאמר.
Timothy J. Beechie, David A. Sear, Julian D. Olden, George R. Pess, John M. Buffington, Hamish Moir, Philip Roni, Michael M. Pollock, Process-based Principles for Restoring River Ecosystems, BioScience, Volume 60, Issue 3, March 2010, Pages 209–222