מורד אגן הגעתון – מקטע העיר נהריה

נחל געתון הצפות
זמן קריאה: 2 דקות
מאת: צוות אגמא

נחל הגעתון, שממוקם בצפון הגליל המערבי, מנקז אגן היקוות של כ-44 קמ"ר, ואורך אפיקו הראשי 19 ק״מ. ראשית האגן בנחל אשרת שברכס תפן, וערוץ הגעתון שבין היישובים מעלות–תרשיחא ומעונה, אשר מנוקזים לים בתחום העיר נהריה. נחל הגעתון מנקז מספר נחלים, ביניהם נחל אשרת ונחל יחיעם.

בעבר נקרא הנחל ואדי אלעיון (נחל המעיינות), והוא היה אחד מנחלי החוף בעלי הספיקות הגבוהות ביותר. היסטורית הנחל שימש להשקיית שדות ולהפעלת טחנות קמח, אשר שרידיהן עדיין נמצאים בשטח. בתקופה הרומית, חלק ממימיו הוזרמו באקוודוקט לעיר עכו. מאפיין ארכיאולוגי ייחודי לאגן הגעתון הן בריכות הרמה, שהן ייחודיות לארץ ישראל ורובן נמצאות באגן הגעתון.

עם הקמת המדינה וצמיחת יישובי הגליל המערבי, חברת מקורות החלה לשאוב את מי הנחל. כיום, כל מי הנחל שאובים, כתוצאה מכך, אפיק הנחל האיתן הפך ליבש. יבוש זה הביא לפגיעה אקולוגית משמעותית בבתי הגידול הלחים שהיו תלויים בנחל.

ניתן לחלק את אגן נחל הגעתון לשלושה מקטעים: מתלול הגעתון – חלקו העליון של האגן והעירוני ברובו, גבעות נחל הגעתון – חלקו המרכזי והחקלאי ברובו, ומישור הגליל המערבי – מורד האגן, אזור מישורי הנמצא ברובו בתחומי העיר נהריה. מקטע מישור הגליל המערבי הוא המקטע הרגיש ביותר להצפות. בתחום זה הנחל חוצה את הרחוב הראשי של העיר נהריה, שדרות הגעתון, בתעלה שחלקה תת קרקעית ורובה פתוחה.

הנחל והעיר

היחסים בין הנחל לעיר דואליים מראשיתם: מחד, הפיתוח העירוני והכלכלי של העיר התבסס על הנחל כבר מהקמת העיר. מאידך, הסכנה הטמונה באופי הזרימה בו גבתה מחירים כבר מהתחלת הפיתוח לאורכו.

שדרות הגעתון – השדרה הראשית והמוכרת ביותר של נהריה – פותחה בשנת 1934. השדרה משמשת עד היום כמרכז העסקים העירוני, ונמצאים בה בתי קפה, חנויות, מוסדות פיננסיים, מלונות, מבנה העירייה, תחנת הרכבת ועוד. בשנת 1937 גודר הנחל, שהיה אז איתן וניטעו עצי אקליפטוס בשני צדיו, בניסיון למתן את עלית פני המים וההצפות בסביבתו. בחורף 1944, שטפון שנגרם כתוצאה מעלית מפלס מי הנחל פגע קשות בענפי החקלאות והמסחר השונים, וגבה את חייהם של שלושה בני אדם.

העיר נהריה המשיכה לסבול לאורך השנים מאירועי הצפה חוזרים ונשנים. בעבר רוב מקרי ההצפות אירעו בצידה המערבי של העיר, אך בשנים האחרונות נוסף מוקד הצפה בתוואי הנחל בכניסה המזרחית לעיר בשכונות נהריה הירוקה ושפרינצק. אירוע חריג בהיקפו ובמחירו אירע בינואר 2020. נחל הגעתון הציף רחובות רבים בעיר ותושב העיר נהרג בעת שניסע לסייע בחילוץ תושבים. סך הפגיעה ברכוש באותו אירוע נאמדה בכ-200-300 מיליון שקלים.

כיום, תשתית הניקוז של העיר כוללת שלושה נקזים עיקריים, שנחל הגעתון הוא המרכזי שבהם. לאורך השנים בוצעו עבודות בנייה שונות בתוואי הנחל: מזרקה, גשרונים, צנרות תשתיות, זיפות חניון ועוד. עבודות אלו פוגעות ביכולת הניקוז של הנחל, ומגבירות את הסיכון להצפות בנהריה.

תכנית הגנה לנהריה

בשנת 2010 יזמה רשות ניקוז גליל מערבי תוכנית כוללת למניעת שיטפונות והצפות בנהריה שמקורן בעליית המפלס של נחל הגעתון. התוכנית כללה בין היתר הקמת שלושה מאגרי ויסות במעלה: מחצבת יחיעם לאגירת מיליון קוב מים; מערכת השהיית נגר בנפח חצי מיליון קוב מים בנחל אשרת; ומאגר לאגירת מי שיטפונות בנפח מיליון קוב מים בשטחי קיבוץ כברי. נכון להיום, מאגר יחיעם אושר, ובוצע בו סכר זמני, עד לחתימת שר וביצוע התכנון הסופי; מאגר אושרת בשלבי תכנון מתקדמים; ומאגר עברון נמצא בשלב תכנון ראשוני.

 

 

5 / 1
תמונה 1 חורבת געתון - מקור לא ידוע, אתר ויקפדיה
תמונה 1 חורבת געתון - מקור לא ידוע, אתר ויקפדיה
תמונה 2 שדרות הגעתון, 1948 – אתר תולדות נהריה, חנה קליין
תמונה 2 שדרות הגעתון, 1948 – אתר תולדות נהריה, חנה קליין
תמונה 3 תצלום אווירי של נהריה ונחל הגעתון, 1952 – סקר דרום הגליל המערבי, מכון דש״א
תמונה 3 תצלום אווירי של נהריה ונחל הגעתון, 1952 – סקר דרום הגליל המערבי, מכון דש״א
איור 1: ספיקות בתוואי נחל הגעתון- מתוך מצגת שהכין האגף לשימור קרקע במשרד החקלאות, דוח ביקורת מיוחד: ההיערכות לשיטפונות וההגנה מפניהם, מבקר המדינה, 2021
איור 1: ספיקות בתוואי נחל הגעתון- מתוך מצגת שהכין האגף לשימור קרקע במשרד החקלאות, דוח ביקורת מיוחד: ההיערכות לשיטפונות וההגנה מפניהם, מבקר המדינה, 2021
תמונה 4 נחל הגעתון עולה על גדותיו, ינואר 2020- אתר ynet, צילום: אחיה ראב״ד
תמונה 4 נחל הגעתון עולה על גדותיו, ינואר 2020- אתר ynet, צילום: אחיה ראב״ד

[1] אתר רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי [2] דוח ביקורת מיוחד: ההיערכות לשיטפונות וההגנה מפניהם, מבקר המדינה, 2021 [3] אתר תולדות נהריה, חנה קליין [4] סקר דרום הגליל המערבי, מכון דש״א [5] תכנית אב לשטחים פתוחים – סקר מצב קיים, מ.א. מטה אשר, 2019
5 / 1
תמונה 1 חורבת געתון - מקור לא ידוע, אתר ויקפדיה
תמונה 1 חורבת געתון - מקור לא ידוע, אתר ויקפדיה
תמונה 2 שדרות הגעתון, 1948 – אתר תולדות נהריה, חנה קליין
תמונה 2 שדרות הגעתון, 1948 – אתר תולדות נהריה, חנה קליין
תמונה 3 תצלום אווירי של נהריה ונחל הגעתון, 1952 – סקר דרום הגליל המערבי, מכון דש״א
תמונה 3 תצלום אווירי של נהריה ונחל הגעתון, 1952 – סקר דרום הגליל המערבי, מכון דש״א
איור 1: ספיקות בתוואי נחל הגעתון- מתוך מצגת שהכין האגף לשימור קרקע במשרד החקלאות, דוח ביקורת מיוחד: ההיערכות לשיטפונות וההגנה מפניהם, מבקר המדינה, 2021
איור 1: ספיקות בתוואי נחל הגעתון- מתוך מצגת שהכין האגף לשימור קרקע במשרד החקלאות, דוח ביקורת מיוחד: ההיערכות לשיטפונות וההגנה מפניהם, מבקר המדינה, 2021
תמונה 4 נחל הגעתון עולה על גדותיו, ינואר 2020- אתר ynet, צילום: אחיה ראב״ד
תמונה 4 נחל הגעתון עולה על גדותיו, ינואר 2020- אתר ynet, צילום: אחיה ראב״ד

מאמרים נוספים בנושא:

  • תשתיות כחולות בערים הצפות

    תשתיות כחולות בערים

    לפני מספר חודשים יצא לאור מסמך בנושא כלים פיננסים למימון תשתיות כחולות בערים שעוסק במיפוי המקורות התקציביים עבור הרשויות המקומיות לטובת הקמת תשתיות כחולות לניהול נגר, כולל המלצות מדיניות לשיפור הנגישות למקורות הקיימים, ומפנה לכאלו שטרם נעשה בהם שימוש עד היום. המסמך נכתב בהובלת ד"ר בן בלק מהאגודה הישראלית לאקולוגיה, בסיוע וייעוץ של מיכל גרוסמן […] לקריאה
  • נחל אלכסנדר הצפות

    שותפות אגנית

    זמן קריאה: 3 דק'
    מאת: צוות אגמא
    הגישה האגנית המשלבת (אינטגרטיבית), שואפת לנהל את אגן ההיקוות בצורה הוליסטית בת-קיימא המבוססת על הבנה שקיימים קשרים הדדים בין המערכות הטבעית של הנחל, המגוון הביולוגי והאוכלוסייה האנושית. יישום הגישה, במיוחד באגנים מאוכלסים בצפיפות, נתקל במורכבויות הנובעות מריבוי גורמים בעלי צרכים שונים שלא תמיד רואים עין בעין, לדוגמא: פיתוח חקלאי עירוני ותעשייתי; מניעת נזקי שיטפונות; תיירות […] לקריאה
  • שימוש בגזעי עצים כטכניקה של שיקום נחלים הצפות

    שימוש בגזעי עצים כטכניקה של שיקום נחלים

    הנחת גזעי עצים (wood debris placement) בערוצי נחל נחשבת לאחת השיטות הנפוצות והמסורתיות לשיקום נחלים, ומתועדת כבר מסוף המאה ה-19. בין השנים 1980 עד 2005 בארה"ב לבדה, תועדו כמעט 6,000 מקרים של הנחת גזעי עצים כחלק מתהליכי שיקום נחלים. כמו כן, שיטה זאת הפכה נפוצה במקומות נוספים בעולם כמו אירופה, יפן ואוסטרליה. טכניקת הנחת גזעי […] לקריאה