מתודולוגיה לניהול סיכוני שיטפונות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מתודולוגיה ארצית המתבססת על אבני היסוד של הדירקטיבה (הנחיה מחייבת) האירופית לניהול סיכוני שיטפונות. המתודולוגיה הישראלית כוללת מספר שינויים והתאמות ייחודיים לישראל, ומתבססת על עיקרון יישומי של קבלת החלטות מבוססת מידע:

• דגש על העתיד בצד ניסיון העבר: התאמה לצפי גידול האוכלוסין, לפיתוח המואץ ולשינוי האקלים; תהליכי תכנון מקבלים שימת לב יתרה; לימוד היסטוריית השיטפונות וההצפות.
• דגש על עקרון המניעה: שימור תשתית הנחלים ופשטי ההצפה הטבעיים – תחילה.
• מידע הנוגע לכדאיות כלכלית ואקולוגית והצעת פתרונות שתועלתם מוכחת.

תכנית לניהול סיכוני שיטפונות:

המתודולוגיה מנחה את רשויות הניקוז ביצירת תכנית לניהול סיכוני שיטפונות. התכנית היא כלי יישומי לניהול סיכוני הצפות ושיטפונות מבוסס מידע, המגשר בין השפה התכנונית לבין שפת ההידרולוגיה והניקוז, ומדגישה את הצורך הדחוף בחיזוק הממשק בין רשויות הניקוז והנחלים, המכירות היטב את השטח שהן אמונות עליו, לבין מוסדות התכנון והפיתוח ברמה האזורית והלאומית.

התכנית כוללת:

1. גיבוש תמונת מצב עתידית של הפיתוח בתחום האגן.
2. גיבוש בסיס מידע אודות סיכוני הצפות בתחום פשט\י הצפה באגן הניקוז.
3. בניית תכנית מענה אגנית המורכבת ממגוון פתרונות להימנעות מיצירת הנזקים ולצמצום הנזקים תוך שימוש בכלים תכנוניים וכלכליים.

תוצאות רצויות:

1. הערכת מיקום פשט ההצפה העתידי של הנחלים לאור תרומת הנגר העתידית מאזורים מפותחים, התורמים את הנגר למורד.
2. הערכת גובה הנזק הכלכלי הפוטנציאלי בפשט ההצפה העתידי במצב בו לא יעשה דבר על מנת לצמצם את ההצפות והנזק.
3. התראה לגבי שימושים רגישים המצויים כבר כיום בסכנת הצפה, ורצוי לשקול למצוא עבורם פתרונות נקודתיים מידיים.
4. טיוב התכנון בכל הרמות: הסטת פיתוח מתוכנן לאזור שמחוץ לאזור הסכנה, או ביצוע התאמות מסוגים שונים של התכנון והפיתוח באופן שיצמצם את פוטנציאל הנזק (אסטרטגיות מניעה התאמה)
5. בחינה והשוואה בין חלופות שונות של פתרונות הנדסיים – אקו-הידרולוגיים כמענה להגנה על שימושי קרקע קיימים כיום, או כאלו שלא ניתן לייצר שינוי משמעותי בתכנון שלהם – באופן הממקסם את התועלת של חלופת ההגנה. זאת באמצעות שימוש בכלי בחינה של עלות-תועלת, אשר מפנימים גם את עלויות הפרויקט לצד תועלות כלכליות (הנזק שנחסך) ותועלות נוספות, כגון יצירת שטח ציבורי פתוח איכותי לתושבים הגרים בסביבת הנחל.
6. שמירה על שטחים פתוחים, ומניעת פיתוח, באזורים במעלה אגן הניקוז שיידרשו לצורך ניהול נגר בעתיד.
7. בניית כלי עבודה ומערכי עבודה שיאפשרו טיפול שוטף מיטבי ביוזמות תכנוניות בתחום אגן הניקוז.

שותפים:

בניית תכנית לניהול סיכוני שטפונות דורשת יצירת שיתוף ושותפות עם גורמי התכנון הפועלים באגן, מראשית העבודה. לוועדות התכנון המקומיות ולרשויות המקומיות השפעה הן על שלב איסוף החומרים, דיוקים ומהימנותם והן על שלב הצגת התוצרים וההתייעצות לגביהם.

קישור לאתר המציג את המתודולוגיה לניהול סיכוני שטפונות – לחצו כאן