שיקום נחלים הלכה למעשה

תחום שיקום הנחלים הולך ומשנה את פניו, בארץ ובעולם. אל הידע שנצבר בהידרולוגיה, גיאומורפולוגיה, הנדסת ניקוז ואדריכלות נוף נוספה תפיסה מתקדמת של ראייה אגנית רב תפקודית בתכנון הנחלים ובפרוייקטי השיקום, אשר מציעות הסתכלות רחבה ומתכללת. תהליך זה דינמי ומציב אתגרים של ממשק, שפה משותפת ותקשורת בין אנשי מקצוע מתחומים שונים, בין דיספלינות מקצועיות, ובין בעלי עניין נוספים כמו הקהילות באגן, חקלאים, מבקרים ומניחי תשתיות שונות.

שיקום אגני מצריך שיח מגשר ומתכלל בין עולמות הידע והתוכן השונים והתאמתם לשינויים במדיניות ובמסמכי התכנון הסטטוטורי.

לקראת פתיחתו של קורס לשיקום נחלים הלכה למעשה – סביבת הנחל במבט אינטגרטיבי, הזמנו לשיחה את מוביליו המקצועיים של הקורס:  אורי מורן, מחברת מורן פיתוח וייעוץ, אקו-הדרולוגיה, שיקום ופיתוח מערכות אקולוגיות ומשאבי מים, אינג' איתמר הלפרין, מחברת אובל ייעוץ ותכנון הנדסי, הידרולוגיה, ניקוז וניהול נגר, ואורי רמון, מנהל מכון דש"א (דמותה של ארץ) סקרי טבע ומשתמשים, ניטור אקולוגי וכתיבת מסמכי מדיניות, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.

במהלך השיחה שעיקריה מוצגים כאן לפניכם/ן, ניסינו להציג על קצה המזלג את עולמם של משקמי הנחלים, ולחשוף זווית ראייה ממוקדת על האתגרים, המורכבויות והשיח הקיים על שולחנם יום יום.

נתחיל מההתחלה. כשמשתמשים בביטוי "שיקום נחל", אנחנו מצביעים על כך שמשהו הופר. חשוב להבין תחילה כי אנחנו לא עוסקים בנחל טבעי אלא בנחל שעבר הפרה. אחד השלבים הראשונים שיש לעשות במסגרת השיקום זה לאבחן את ההפרה. השלב הבא שיש לעשותו הוא להבין את התהליכים הטבעיים המעצבים את מכלול הנחל – זרימה, סחף, השקעה, חלחול, אידוי ודיות של מים. כשאנחנו בוחנים את השפעתם של שני הגורמים הללו: מצד אחד תהליכים טבעיים, ומהצד השני פעולות הפרה – נוצרת לנו הבנה על מתווה הנחל הטבעי קודם פעולות ההפרה.
השלב הבא בשיקום יהיה לאתר נחל הדומה במרכיביו הטבעיים (גיאולוגים, גיאומורפולוגים, הדרולוגים ואקולוגים) לנחל אותו אנו מעוניינים לשקם ולהפוך אותו לאתר ייחוס. את אתר הייחוס (הרפרנס) שלפעמים כבר לא קיים בשטח, אנחנו מנסים לאתר במקורות שונים ע"י חקירה היסטורית (לדוגמא בתצ"אות או במפות קדומות), או בשטח ע"י בחינה של נחלים שכנים במרחב, ו\או במרחב גיאוגרפי דומה.

כשאנחנו מחברים את המרכיבים הטבעיים של הנחל, את צרכיו הניקוזיים ואת שימושי הקרקע במרחב הנחל, אנחנו יכולים להתוות את שיקום הנחל. בתהליך השיקום נרצה להחזיר את המצב לקדמותו ו\או להשיב תפקודי טבעיים לנחל כך שהמערכת הטבעית תשוב לתפקוד מיטבי ובמידת האפשר גם תקיים את עצמה על ידי תהליכים טבעיים.

את השיקום ננסה לקדם באמצעות פתרונות מבוססי טבע שמבוססים על תהליכים טבעיים, וזאת מתוך למידה והבנת המערכת הטבעית שהוזכרו מעלה. אלה פתרונות בהם אנחנו משתמשים בתפקודים הטבעיים של הנחל כבסיס לפתרון יותר מקיים ויותר רב תועלות מאשר הפתרון אשר מתבסס על התועלת הניקוזית המוכתבת מהנדסה קשיחה.

קיים מתח בין תהליך התכנון האידיאלי שהיינו רוצים שיהיה (המתייחס להבנת ההפרה, הבנת התהליכים הטבעיים הקיימים והבנת מהלך המים באגן כולו), לבין חלק ניכר מתהליכי השיקום המבוצעים בפועל. מערכת התכנון של הנחלים כפי שהיא בנויה כיום, יוצרת בדרך כלל מצבים של תכנון מקטע נחל, עם התייחסות חלקית בלבד לאגן כולו. לכן חלק מתהליך השיקום הוא להבין איך למצוא את הדרך הנכונה להביא לפחות חלק מהמאפיינים האגניים לתוך תהליך השיקום תוך התחשבות במשאבים הקיימים לפרוייקט.

כשניגשים לתהליך שיקום נחל, צריך להביא בחשבון שזה לוקח זמן. לנחל נדרשות הרבה שנים על מנת לחזור לתפקוד הידרולוגי יציב, גם בתנאים אופטימליים. פרוייקט שיקום של נחל הוא לא פרוייקט של שגר ושכח. לאחר ביצוע פעולות שיקום (לדוגמא שינוי של המבנה שלו, או פעולה של השפעה מיטיבה על כמות ואיכות המים), יש לנטר אותן ואת השפעותיהן בשטח. בהתאם לכך, נדרשת התאמת פעולות התחזוקה וההתערבות לאורך תקופת זמן ארוכה לאחר הביצוע, ויש להיערך לכך כחלק מביצוע כל פרוייקט שיקום נחל.

אחד מפערי הידע הקיימים בעולם השיקום הוא בתחום ממשקי חקלאות ונחלים. נחל הנמצא לצד סביבה חקלאית משבש את היכולת של החקלאים לשמר סביבה מבוקרת – הוא מייצר לעתים הצפות, סוחף קרקע ועוד. במקומות רבים בארץ, ובייחוד ביישובי החוף, השטחים החקלאיים נמצאים בתחום פשטי ההצפה של הנחל. מצורך כוונה להגן על השטחים הטבעיים מפני הצפות, נותק הנחל מאזורי ההצפה ובשל כך הוא זורם בספיקה גבוהה יותר ועלול ליצור הצפות במורד.

כדי שנוכל לחזור ולהשתמש בפשטי ההצפה הטבעיים של הנחל כחלק מ"פתרונות מבוססי טבע" למניעת הצפות במורד האגן, נדרש פיתוח של ידע חדש ורב תחומי. הנה מספר כיווני בדיקה וחשיבה רלוונטיים:

1. התאמת גידולים שאינם נפגעים מהצפה של פעם בחמש או עשר שנים ויותר מתאימים לגידול לצד נחל.
2. למידה של צורת בניית השדה או המטע בצורה שהוא יקבל את המים מצד אחד, אך ידע לשחרר אותם במהירות מתאימה. מים שמצטברים בשדה או מטע יכולים ליצור נזקים רבים.
3. פיתוח מנגנונים הסכמיים וקנייניים שיאפשרו את הממשק הזה. כלומר, לעודד את החקלאי לתת שירות ציבורי, בו השדה שלו ישמש כפשט הצפה מבלי שהוא יפגע יתר על המידה מבחינה כלכלית ומבחינה מוראלית.

בתחום תכנון נחלים אין גישה אחת. הנחל משתנה לאורכו ולכל נחל הסוגיות הפרטיות שלו. פתרון נכון לפערי הידע בנושאי שיקום נחלים ייבנה מתוך שילוב בין תחומי ידע שונים, בין רמת התכנון הכללי של נחלים לבין רמת קריאת השטח בצורה מדויקת ומעמיקה.

לאחר הסתייעות באנשי מקצוע ממגוון תחומים לזיהוי פערי הידע הקיימים בתחום שיקום הנחלים בראייה אגנית, והבנת כברת הדרך שיש לעשות בתחום, בחרנו להתמקד בתהליכי גיבוש פתרונות לצרכים אלה בקורס סביבת הנחל במבט אינטגרטיבי. הקורס יעסוק בפערים הללו בשני כיוונים: יכולת קריאת השטח בבואנו לשקם נחל, ויצירת אינטגרציה בין תחומי ידע ותוכן שונים. החיבור בין שניהם יוכל לייצר מציאות אחרת בתחום שיקום הנחלים בישראל.

ניתן להעמיק עוד בתחום שיקום הנחלים במאגר הידע של אגמא.

לפרטים נוספים על קורס לשיקום נחלים הלכה למעשה – סביבת הנחל במבט אינטגרטיבי – לחצו כאן.