שיקום שמורות "הדיפלה"- שיקום ביצה וחיבור מחדש של נחל לים

סביבה חקלאית בנחל נהלל זיהום נחלים

בלב מישור חוף הכרמל, בין בריכות הדגים מסתתרות להן שתי שמורות טבע – שמורת שפך נחל דליה (המכונה בהגייה מקומית הדיפלה הצפונית) ושמורת ביצת נחל דליה (המכונה הדיפלה הדרומית)

שמורות טבע אלו עומדות במרכז פרויקט ההדגמה העוסק בשיקום בתי גידול לחים במפגש נחל – ים.

פרויקט השיקום מובל על ידי רשות הטבע והגנים, המהווה נציגות ישראלית בקונסורציום של האיחוד האירופאי בשם REST COAST. מטרת הקונסורציום, שבו חברים שמונה נציגי פרויקטים נוספים, הינה לספק סל כלים מתודולוגיים, כלכליים ומדינתיים להתמודדות עם האתגרים המרכזיים למערכות אקולוגיות בסביבה חופית בקנה מידה רחב.

שמורות הדיפלה אשר הוכרזו בשנת 2009, הן שריד לשתי ביצות באפיק הזרימה ההיסטורי של נחל דליה– ביצת ה"דיפלה" (ביצת ההרדופים) וביצת "אל הווי" (Bassat el Hawi) , ומהוות זכר לנוף הביצות שאפיין בעבר את מרחב מישור החוף הצפוני של ישראל וכלל גם את ביצת הכבארה הסמוכה.

 

שמורות הדיפלה הצפונית והדרומית. בצהוב - ערוץ נחל דליה (צילום: אוריה גולדשטיין, משרד "ברבים" אדריכלות נוף)

שמורות הדיפלה הצפונית והדרומית. בצהוב – ערוץ נחל דליה (צילום: אוריה גולדשטיין, משרד "ברבים" אדריכלות נוף)

מרחב הדיפלה הינו מרחב מופר, אשר לאורך השנים הושפע מפעילות אנושית אינטנסיבית במרחב. לפני כ-2000 שנים בתקופה הרומית בוצע ככל הנראה השינוי המשמעותי הראשון במרחב בבניית פרויקט הטיה רחב היקף של מקורות המים דרומה לעיר הנמל החדשה, קיסריה. פעולות אלו, שכללו מערכת של סכרים, בריכות הרמה ואמות מים שינו את משטר הזרימה והמאפיינים ההידרולוגיים במרחב. בתחילת המאה ה20 וכחלק מהאידיאולוגיה של התנועה הציונית, החלוצים שהתיישבו במרחב ביקשו לייבש את הביצות. ייבוש ביצות הדיפלה וביצות הכבארה פינה שטחים להתיישבות וחקלאות ולאחר קום המדינה הוקמו על השטחים המערביים, הלחים ממילא – בריכות דגים.

בשפך נחל דליה, בלב בריכות הדגים נותר שריד לביצות הקדומות-  שמורת שפך נחל דליה (171 דונם) וביצת נחל דליה (108 דונם).

שיקום שמורות "הדיפלה

שינויים שחלו במרחב במחצית השנייה של המאה ה-20, בצהוב – ערוץ נחל דליה (תמונה: מרכז מיפוי ישראל)

מאז שנות השמונים, השמורות נמצאות במגמת הידרדרות המאופיינת באובדן משמעותי של מגוון ביולוגי. הסיבות המרכזיות לכך הם שינויים במשטר המים שהזינו את השמורה בעבר, פגיעה באיכות המים בעקבות הממשק עם המדגה הצמוד ואובדן הקישוריות בין הנחל לים בעקבות סכירה של הערוץ.

בשנת 2021 החל פרויקט לשיקום השמורות וצפוי להסתיים בשנת 2025. הפרויקט מובל על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם וועדת היגוי של בעלי עניין מקומיים הכוללים את רשות ניקוז ונחלים כרמל, המועצה האזורית חוף הכרמל,  קיבוץ מעיין צבי, אגודת המים "מי כרמל" . שטח התכנון משתרע על שטח של 2250 דונם, בשטחי קיבוץ מעיין צבי.

מטרותיו המרכזיות של הפרויקט הן:

  • שיקום התפקוד האקולוגי של בתי הגידול והשבת המגוון הביולוגי שאפיין את האזור.
  • השבת הקישוריות בין הנחל והים ושיקום שפך הנחל לים.
  • שיפור משטר הזרימה ואיכויות המים בשמורה.
  • הנגשת האתר למבקרים, פיתוח תיירות אקולוגית ומערך טיילות.

כבסיס לתכנון, בוצעו עד כה 11 סקרי מצב קיים במרחב: סקרי דגים, עופות, צבים רכים, יונקים, צומח, חסרי חוליות אקווטים, אצות, הידרו-גאוכימיה, בתימטריה, הדמאות לווין, והידרו-גאולוגיה ובקרוב יבוצע גם סקר משתמשים. במקביל נעשה חקר של מקורות המים להבנת המשטר ההידרולוגי, בין היתר באמצעות קידוחי ניטור וחקר היסטורי של מסמכים ותצלומי אוויר. מסמכים אלו איפשרו הצצה אל נופי המרחב בעבר, ובכך סייעו ללמידת השטח טרם ההפרות, אפיון משטר הזרימה וזיהוי חלקי של מיקום המעיינות שהזינו בעבר את הביצה. אינטגרציה של תוצאות הסקרים הללו, שבוצעה על ידי ד"ר עידן ברנע, מסייעת לצוות התכנון לאפיין את כיוון ועוצמת ההפרה בכל אחד מבתי הגידול, להגדיר את גורמי העקה המרכזיים ועל בסיסם להגדיר את הפעולות נדרשות, התוצאות רצויות וזיהוי פערי ידע.

 

שיקום ביצה וחיבור מחדש של נחל לים

הערכת מידת ההפרה לפי כל בית גידול. (באדיבות: מורן פיתוח וייעוץ)

כיום נמצא הפרויקט בשלבי תכנון, על ידי מורן פיתוח וייעוץ, ובקיץ הקרוב צפויות להתחיל פעולות שיקום ראשוניות בשטח.

מוזמנים להישאר ולעקוב איתנו באגמא אחר הנעשה בפרויקט.

כמו כן, מוזמנים לסיור לימודי לאנשי ונשות מקצוע לכבוד היום הבינלאומי לשמירה על בתי גידול לחים בנחל תנינים ובשמורת "הדיפלה" ב-2.2.2023. לפרטים נוספים והרשמה כאן

 

 

 


0 / 1

מאמרים נוספים בנושא:

  • שיקום נחלים הלכה למעשה זיהום נחלים

    שיקום נחלים הלכה למעשה

    זמן קריאה: 4 דק'
    מאת: צוות אגמא
    תחום שיקום הנחלים הולך ומשנה את פניו, בארץ ובעולם. אל הידע שנצבר בהידרולוגיה, גיאומורפולוגיה, הנדסת ניקוז ואדריכלות נוף נוספה תפיסה מתקדמת של ראייה אגנית רב תפקודית בתכנון הנחלים ובפרוייקטי השיקום, אשר מציעות הסתכלות רחבה ומתכללת. תהליך זה דינמי ומציב אתגרים של ממשק, שפה משותפת ותקשורת בין אנשי מקצוע מתחומים שונים, בין דיספלינות מקצועיות, ובין בעלי […] לקריאה
  • נחל אלכסנדר הצפות

    שותפות אגנית

    זמן קריאה: 3 דק'
    מאת: צוות אגמא
    הגישה האגנית המשלבת (אינטגרטיבית), שואפת לנהל את אגן ההיקוות בצורה הוליסטית בת-קיימא המבוססת על הבנה שקיימים קשרים הדדים בין המערכות הטבעית של הנחל, המגוון הביולוגי והאוכלוסייה האנושית. יישום הגישה, במיוחד באגנים מאוכלסים בצפיפות, נתקל במורכבויות הנובעות מריבוי גורמים בעלי צרכים שונים שלא תמיד רואים עין בעין, לדוגמא: פיתוח חקלאי עירוני ותעשייתי; מניעת נזקי שיטפונות; תיירות […] לקריאה