יצירת חוסן עירוני תוך שימוש בפתרונות מבוססי טבע

הצורך בתכנון עירוני חכם לניהול ולאגירה של מים בערים ברחבי העולם הולך וגדל, כתוצאה מהאצה בתהליכי העיור במקביל לשינויים בדפוס האקלים. צפיפות הבינוי והפיתוח ואירועי גשם עוצמתי מעלה את כמויות הנגר שיש לנקז מהמרחב העירוני, ותקופות בצורת דורשות מהאדם להיערך ולשמור על המים. לצרכים אלו נמצא שפתרונות מבוססי טבע  (Nature Based Solutions) משרתים את האדם והסביבה בהיבטים רבים יותר מפתרונות הנדסיים גְּרֵדָא. למרות זאת, פתרונות אלו לא מופיעים בכל תוכנית וקיימים מספר פערים בתכנון ובביצוע. פער אחד הוא בהיכרות המתכננים עם אופן ההצבה והשימוש בהם לתפיסה, לאחסון ולשימוש חוזר של המים. פער שני הוא חוסר בהגדרה טכנית של סוג התפקוד הרצוי של הפתרון הירוק בתכנון המפורט, פער שלישי הוא חוסר בקרה על הביצוע בפועל של  המהנדסים והקבלנים.
פערים אלו ונוספים עלולים לגרום לבחירה בפתרון הנדסי קלאסי יקר שחסר תועלות נוספות מלבד ניקוז, או לבחירה בפתרון מבוסס טבע שאינו ממלא את התפקיד המצופה ממנו (בגלל חוסר התאמה למרחב מחוסר ידע). במאמר המלא נערכת אבחנה בין הצרכים והתועלות שיש לפתרונות מבוססי טבע בשלוש רמות טכנולוגיות, כדי שאדריכלים, אדריכלי נוף ומתכננים יטמיעו פתרונות ירוקים באופן שיצליח לממש את יתרונותיהם ולנתב את המים בעיר ביעילות.

הפתרונות חולקו על פי הצורך בתכנון רגיש למים (צריכה, אגירה, ויסות נגר עילי והשילוב ביניהם), הקצאת שטח והתאמה לצפיפות המחייה:

1. פתרונות לא טכנולוגיים (Non-Tech) – קיום תהליכי חלחול ואידוי מים טבעיים. המערכות ההידרולוגיות והאקולוגיות מתנהלות באופן טבעי, ללא התערבות האדם, מנתבות ומנצלות את המים. לפתרונות אלו ערכיות סביבתית ובריאותית גבוהה, והם זקוקים לשטח נרחב. דוגמה- שטח פתוח טבעי בעיר או בשוליה, נטיעת עצים בעיר, גינות ופארקים רחבי ידיים.
2. טכנולוגיה פשוטה (Low Tech) – פתרון שמבוסס על פעילות טבעית יחד עם אגירה לזמן קצר וניקוז פאסיבי. אינם דורשים אספקת מים גבוהה ומתאימים לסביבה עירונית צפופה. דוגמה- גגות ירוקים להשהייה וחלחול פאסיבי.
3. טכנולוגיה עילית (High Tech)- פתרון שמבוסס על פעילות טבעית יחד עם אגירת נפח מים גדול, ויסות זרימה וניצול המים למגוון שימושים עירוניים וביתיים. פתרונות אלו מסייעים בהתמודדות- עם אקלים קיצוני מבלי שיוקצה להם שטח פיסי יקר. דוגמה- גג ירוק כחול שאוגר מים בזמן סערה ומשיב אותם לשימוש צרכנים בבניין, גג ירוק נגיש שמתפקד כגינה ציבורית, נטיעת עצים בתאים עם חלחול מבוקר ואגירת מים שתאפשר השקייה שלהם בזמן בצורת.

הצבה של פתרון ירוק דורשת לא רק התאמה כלכלית, הנדסית ורעיונית אלא גם מחשבה על המערכת האקולוגית שתתפתח בו והתנאים הסביבתיים שהיא דורשת (איור 1).

“To vegetate or not to vegetate is no longer just the question; the actual performance of NBS should be discussed, characterized and rewarded “(Dorst et al., 2019).

מתוך חקר הצרכים והתועלות של גגות ירוקים למול נטיעת עצים ברמות שונות, החוקרים קבעו כי בערים צפופות, בכדי שמערכת אקולוגית תצליח לתפקד בעמידות גבוהה לאקלים הכרחי לשלב טכנולוגיה פשוטה או עילית.

האבחנה החדשה מבקשת לסווג את סוג הפתרון ברמה הטכנולוגית (הגדרה טכנית שאמורה להכווין את בעלי המקצוע לסט פתרונות קיים) ולהטמיע את הסיווג בז'רגון המקצועי של תכנון עירוני. בעלי המקצוע והרשויות צריכים להכיר בתרומה ההידרולוגית, הניקוזית, הסביבתית, הבריאותית, הנופית והחברתית שיש לכל כלי ירוק ומתוך כך לתעדף את הכלים הללו על פני כלים אחרים. במידה והגדרת היעדים בתכנון תהיה מפורטת יותר, יהיה קל יותר למנוע טעויות ולהוביל לתכנון ערים חכמות ויציבות בפני שינויי האקלים בזכות סירקולציית מים מנוהלת וטובה.