דרושה שפה אחידה

כדי לקדם פתרונות מבוססי טבע יש צורך בשפה אחידה

דרושה שפה אחידה
זמן קריאה: 5 דקות
מאת: צוות אגמא
השימוש בפתרונות מבוססי טבע הולך ונעשה נפוץ בהתייחס לחיזוק החוסן של ערים בפני מפגעים שונים, וכן לפיתוחן באופן בר-קיימה. החדשנות שנושא זה מביא עימו, יחד עם הקצב ההולך וגובר של השיח בו, והיישום שלו, מביאים לריבוי הגדרות ומונחים. לעיתים אותו פתרון מבוסס טבע יקרא במספר שמות, בעוד שהפעולה שתבוצע בשטח זהה. לדוגמא: קיר ירוק יכול להיות מתואר על ידי לפחות ארבעה מונחים שונים (באנגלית) אשר מכוונים לאותה מטרה, ואותו יישום בפועל בשטח. עבודה שנעשתה בספרד מיפתה את שלל המונחים הקיימים בתחום, וכן יצרה רשימת מונחים אחודה ליצירת שפה משותפת. העבודה נעשתה על ידי שימוש במתודולגיה סדורה, שכללה ניתוח כמותי ואיכותני. העבודה התייחסה למונחים מתוך ארבעה פרוייקטים אירופאים שהינם חלק מ- Horizon2020.

בשלב ראשון, בכדי לגבש את רשימת המונחים, נערכו שתי סדנאות מומחים הקשורים לפרוייקטים הנבחנים. סדנאות אלו נערכו במסגרת מפגש "עיר מעגלית", ובהם נשאלו המומחים מהו פתרון מבוסס טבע, ומה לא. וכן נתבקשו לציין מדוע הוא לא. בנוסף זוהו והוגדרו פתרונות מבוססי טבע זהים, כאשר הזהות הוגדרה על פי מספר מאפיינים:זהות בתהליך הטבעי שקורה בעקבות הפתרון; זהות בתכנון ההנדסי והעיצובי של הפתרון -מבחינת עלויות, חומרים, ומאפיינים בשטח; זהות בשטח היישום של הפתרון; זהות ביתרונות הנובעים מיישום הפתרון. הפתרונות שנמצאו זהים, או מאוד דומים, נחשבו כאותו אחד. הפתרונות שנכנסו לרשימה הראשונית היו כאלה שזוהו בשני פרוייקטים שונים לפחות, ותנאי נוסף היה שתרומת הפתרון לשירותי המערכת ולחוסן העירוני מוערכת.

בשלב הבא נערכה סדנה נוספת (במרשתת) כדי לתקף את הרשימה שגובשה, ובה מעל ל-250 מונחים. מרשימה זו נותרו 107 מונחים לאחר ניפוי ראשוני עקב אי עמידה בכללים שנקבעו כמפורט לעיל. כאשר היה ניתן אוחדו מונחים, כך שהרשימה הסופית כללה 32 מושגים. לאחר צמצום הרשימה פורסם שאלון ובו נתבקשו מומחים מהתחום לבחור את השם שלדעתם הכי יתאים לתיאור פתרון מסויים, או להציע שם חלופי משלהם. בסקר השתתפו עשרות אנשים העוסקים בתחום פתרונות מבוססי טבע, מעשרות מדינות. בסקר זה ניתן שם ל-20 מונחים מתוך ה-32.

לאחר מכן נעשה סקר שני עם המונחים שלא זכו ללפחות 50% מהקולות ובהם היה תיאור מפורט של כל מונח, יחד עם שתי ההצעות לשם שזכו למספר הקולות הרב ביותר בסקר הראשון. כאשר לא הייתה הכרעה ברורה, נעשה סקר ספרות ובו נבדק איזה שם נפוץ יותר, וכן הייתה אפשרות לכנס ועדת מומחים לסיוע במידת הצורך.

לאחר גיבוש הרשימה הסופית בוצעה חלוקה היררכית של המונחים ב-3 רמות שונות, כמתואר באיור המצורף מטה. הרמה הראשונית כללה 2 קבוצות, האחת הכילה מונחים הקשורים לטכנולוגית ירוקות ומרחבים עירוניים ירוקים, כאשר הם יכולים לעמוד בפני עצמם או להיות חלק ממארג של פתרונות מבוססי טבע, או משולבים עם הנדסה אפורה. מטרת הפתרונות בקבוצה זו שיפור תפקודי המערכת האקולוגית בעיר על ידי חיקוי תהליכים טבעיים. הקבוצה השנייה כללה פתרונות אשר קשורים להתערבות במערכת טבעית, או בפתרון מבוסס טבע, שבא בכדי לתמוך ולחזק את התהליך הטבעי. תחת שתי קבוצות עיקריות אלה חולקו המונחים כמפורט באיור מטה.

בדברי הסיום עולה הצורך בעדכון שוטף של רשימת המונחים הסופית, אם במונחים חדשים שיגיעו, אם בסקירה נוספת של המונחים שלא נכנסו עקב הימצאותם בפרוייקט אחד בלבד, ואם מונחים שטרם עברו הערכת ביצועים בהקשר של חוסן עירוני ושירותי מערכת. רשימה מאוחדת כפי שיצרו במאמר זה תורמת הן לשפה המשותפת בין ריבוי בעלי העניין, מתחומים שונים, בפתרונות מבוססי טבע, והן לפן של ההבנה של מהו פתרון מבוסס טבע.

איור מתוך המאמר הכולל את 32 המונחים הסופיים לאחר ביצוע המתודולגיה, בחלוקה לקבוצות נושאיות.

הטקטס הינו סיכום של המאמר המצוטט מטה. כמו כן האיור לקוח מאותו המאמר.
Castellar, J. A. C., Popartan, L. A., Pueyo-Ros, J., Atanasova, N., Langergraber, G., Säumel, I., Corominas, L., Comas, J., & Acuña, V. (2021). Nature-based solutions in the urban context: terminology, classification and scoring for urban challenges and ecosystem services. Science of the Total Environment, 779, 1–63.

[1] URBANGREENUP (GU), UNALAB (UNL), NATURE4CITIES (N4C), THINKNATURE (TN)[2] https: //circular-city.eu/
[3]בנוסף בוצע ניתוח סטטיסי הנוגע לאפיון המונחים הסופיים בהקשר של חוסן עירוני ותרומה לשירותי המערכת. פירוט על ניתוח זה ניתן למצוא במאמר וכן באתר הזה

1 / 1

[1] למאמר המלא
1 / 1

מאמרים נוספים בנושא: