פרוייקט ערי Hot Spot – מקרה מבחן העיר בוגוטה

במסגרת פרוייקט מחקר בנושא מגוון ביולוגי עירוני שנערך באוניברסיטת פנסילבניה, נבחרו 33 ערים מרחבי העולם כמקרי בוחן תכנוניים . מקרי הבוחן בדקו את השפעת התפתחות העיר, אל מול שימור המגוון הביולוגי שבה וסביבה. הערים נבחרו על פי קריטריונים שונים, כגון: צפי גדילת העיר, מתן ייצוג לאזורים בעלי מגוון ביולוגי שונה, והקונפליקטים הקיימים בין העיר לטבע. לאחר בחירת הערים צומדו מתכננים עירוניים עם אנשי סביבה, בכדי לתכנן את הדרך המיטבית בה ישכנו העיר והטבע יחדיו. מאמר זה מציג בקצרה את מקרה הבוחן של העיר בוגוטה אשר בקולומביה.

העיר בוגוטה שוכנת באזור מישורי בערי האנדים, וממוקמות באזור עשיר בגופי מים שונים שהיה בעברו אחו-לח. כיום, רק חלק קטן ממערכת המים הענפה שהייתה בעבר נשארה בעיר וסביב לה. גופי המים הבודדים אשר עדיין קיימים בעיר, סובלים ברובם מזיהום חמור והתערבות אנושית אשר שינתה פניהם. סביב לעיר ישנן מספר שמורות טבע, השומרות על גופי המים מפני התפשטות העיר בוגוטה. העיר בחלקה מתוכננת, ובחלקה הבנייה נעשית באופן לא רשמי על ידי התושבים עצמם. כלומר, אנשים בונים את בתיהם בעצמם, ללא הליך תכנוני מוסדר, וללא ראייה מרחבית נדרשת.

מקרה הבוחן של העיר בוגוטה נערך על ידי קבוצת חוקרים רב-תחומית שחולקה ל-3 קבוצות עבודה שונות: שימור מגוון ביולוגי, חקלאות, ותכנון עירוני. סוגיית המחקר העיקרית נגעה בבעית התפשטות העיר בצורה לא מתוכננת, אל השטחים הטבעיים והחקלאיים סביבה. נכון להיום העיר בוגוטה גדלה ומתפתחת ללא כל שיטה סדורה הרואה את מכלול הצרכים של השחקנים השונים. "הצמיחה הלא מתואמת מוחקת את העבר ומשמידה את העתיד" ֹׁׁׁ(מתוך המאמר).

הפתרון התכנוני האחוד של שלושת הקבוצות, מציג רשת אקולוגית המקשרת בין שטחי שמורות הטבע לרצועות ירוקות בעיר, וכן מתמקד ביצירת קישוריות הידרולוגית בין גופי המים השונים. למעשה העיר מתוכננת בתוך רשת של מסדרונות אקולוגים והידרולוגים, כאשר אין חוצץ בין העיר לטבע. נחל בוגוטה הזורם בעיר משמש כעורק קישוריות עיקרי בתכנית. כיום הזרימה בנחל חלשה, הנהל מזוהם, וישנם סכרים רבים ותחנות שאיבת מים. כמו כן הנחל משמש כעין גבול בין העיר לשטחים החקלאיים והיישובים הכפריים סביבה, כאשר צפוי שבעתיד העיר תגלוש אל אותם שטחים שמעבר לנחל. בתכנית המוצעת הנהר יהפוך לאזור מקושר הידרולוגית, אשר יאפשר רציפות זרימה בין גופי המים השונים הקיימים בעיר ומחוץ לה. בתכנית יינתן מרחב גדול יותר לנחל, וצמחיית גדות תישתל מחדש, כך שהוא יהפוך לחלק מתכנית ניהול הנגר בעיר, ויסייע במיתון הצפות. לצורך שיפור איכות המים בנחל נדרשת השקעה נרחבת במתקני טיהור שפכים, וכן יש לפתור את בעיית זליגת המזהמים אליו. הנהר יתחבר לאזור שייקרא "הלב הירוק", שהינו שטח פתוח נרחב המתוכנן באזור הצפוי להיות מרכז העיר בעתיד. הלב הירוק יחובר לרשת האקולוגיות העירונית במספר נקודות, ויספק שירותים שונים לסביבה ולאדם, לדוגמא: שיפור איכות מי הנחל, יצירת אזורי פנאי, מקלט לבעלי חיים, וכן יצירת חזית איכותית לבתי המגורים סביבו. עקב החשש שהמסדרונות האקולוגים העירוניים ישמשו לפיתוח לא מתוכנן של העיר, בצמוד לשטחים אלו יבנו מבני ציבור, בכדי לנסות ולמנוע בינוי לא מבוקר על שטחים פתוחים.

אתגרים רבים צפויים לעיר בוגוטה בשנים הקרובות, ואחד העיקריים שבהם הוא צפי לגידול אוכלוסיית העיר בכ-5.3 מיליון תושבים בשני העשורים הבאים. תכנון שיכיל הן את צרכי העיר והן את הפן האקולוגי מהווה אתגר ונקודת מפגש בין שימור לפיתוח, והפתרונות ידרשו פשרות מושכלות של מתכנני העיר העתידית.

איור מתוך המאמר המציג את הפתרון התכנוני המוצע במקרה הבוחן של העיר בוגוטה. הרשת העירונית המוצעת לתכנון עתידי מוצגת משמאל, והרשת האקולוגית המוצעת לתכנון עתידי מוצגת מימין. במאמר המקורי ניתן לצפות בשכבות נוספות.

הטקטס הינו סיכום של המאמר המצוטט מטה. כמו כן האיור לקוח מאותו המאמר.

Weller, Richard, David Gouverneur, Zuzanna Drozdz, and Boya Ye. "The Hotspot Cities Project: The case study of Bogotá 2050." Journal of Landscape Architecture 16, no.1 (2021):76-89.