בחינת פתרונות מבוססי בטבע בהתמודדות עם הצפות בעיר איינדהובן

הצפות הצפות
זמן קריאה: 5 דקות
מאת: צוות אגמא

שיטפונות עירוניים מתרחשים כאשר כמות הנגר עולה על יכולת הניקוז העירונית. פיתוח עירוני מגביר את הבעיה הזו על ידי יצירת שטחים שאינם מחלחלים, ושינוי נתיבי זרימה של הנגר.

פתרונות מבוססי טבע מייצגים גישה חלופית ו\או משלימה לפתרונות הנדסיים ניקוזים קלאסיים בהתמודדות עם בעיה זו. קיימים עדיין פערים בהבנה איזה פתרון יתאים לאיזו בעיה, וכמו כן מה תהיה מידת האפקטיביות שלו בהתמודדות עם שטפונות ומניעת נזקי הצפות. מאמר מהולנד סקר פתרונות מסוג זה בעיר איינדהובן, אשר מועדת להצפות, בין השאר בעקבות שטפונות. בסקירה הורץ מודל חישובי על פתרונות מסוגים שונים, לעוצמות גשם שונות, וכן לתקופות חזרה שונות של אירוע. כמו כן ניתנה התייחסות במודל להיקף השטח בו מיושם הפתרון מבוסס הטבע (פירוט מלא של המודל קיים במאמר).

עיריית אינדהובן הציעה ליישם מספר פתרונות מבוססי טבע בעיר בכדי להיערך לשינויי האקלים הצפויים. הפתרונות אליהם התייחסו כללו:

  1. הוספת שטחי חילחול בחניות קיימות;
  2. הסבת גגות לגגות ירוקים;
  3. יצירת אזורי איגום מים במדרכות קיימות.

פתרונות אלו הוכנסו למודל במגוון תרחישים שונים, המתייחסים להיקפי יישום שונים של הפתרונות בשטח, כאשר התשתית הניקוזית התת-קרקעית של איינדהובן משמת כתנאי בסיס לכל המודל. תרחישים אלו נבחנו אל מול עוצמות הגשמות הצפויות בזמני חזרה שונים.

 

באופן צפוי, כאשר הוסף פתרון מבוסס טבע למודל הסימולציה הבסיסי, שכלל רק תשתית ניקוזית תת קרקעית קיימת, נצפתה ירידה בשטחים המוצפים בעקבות גשמים. בפתרונות 1 ו-2 המצויינים לעיל נצפתה ירידה באחוזי השטח המוצף באזורים הנבחנים בעיר, ככל שהשטח בו יושם הפתרון גדל. לעומת זאת, בפתרון 3 לא נמצא קשר בין שטח היישום לבין השטח המוצף באוזר נבחן במסגרת הסימולציה. ייתכן וחלק מהקשרים (וחוסר הקשרים) המתוארים קשורים למרחב בו יושם הפתרון, שכן פתרון נרחב יותר יושם באזורים נוספים בעיר, ולא בהכרח רק כלל הגדלה של שטח היישום באותה הנקודה. קיימת גם התייחסות לתפרוסת המרחבית של האזורים שיוצפו (מספר השכונות המוצפות), כאשר פתרונות 1 ו-2 (פרט לתרחיש אחד) מציגים תמונה דומה לזו של מצב הבסיס. באיור מטה ניתן לצפות בתוצאות המתוארות לעיל. מעבר לבחינת השטח המוצף נעשתה גם הערכה של עומק המים באזור המוצף, וכן של מהירויות הזרימה.
המודל אינו מושלם, וישנה התייחסות לנקודות החולשה במאמר עצמו. עם זאת מאמר זה יצר בחינה ראשונית של פתרונות מבוססי טבע שונים, להתמודדות עם הצפות בעיר איינדהובן, הולנד. כמו כן ניתן ליישם את המודל לעיל באזורים אורבניים נוספים, תוך ביצוע התאמות נדרשות. ככל והשימוש במודלים מסוג זה יגברו, כך יגדל דיוקם. המאמר מציין בפרט את הצורך בטיוב הסימולציה של חניות מחלחלות, וכן גגות ירוקים.
איור מתוך המאמר. האיור העליון מתאר את תפרוסת האזורים המוצפים, וכן את אחוזי השטח המוצף בכל שכונה. באיור התחתון מופיעה השוואה בין הסימולציות השונות, בהתייחס למספר השכונות המוצפות בתרחישים השונים.
הטקטס הינו סיכום של המאמר המצוטט מטה. כמו כן האיור לקוח מאותו המאמר.
Costa, S., Peters, R., Martins, R., Postmes, L., Keizer, J. J., & Roebeling, P. (2021). Effectiveness of nature-based solutions on pluvial flood hazard mitigation: The case study of the city of eindhoven (the netherlands). Resources, 10(3).
1 / 1

1 / 1

מאמרים נוספים בנושא:

  • תשתיות כחולות בערים הצפות

    תשתיות כחולות בערים

    לפני מספר חודשים יצא לאור מסמך בנושא כלים פיננסים למימון תשתיות כחולות בערים שעוסק במיפוי המקורות התקציביים עבור הרשויות המקומיות לטובת הקמת תשתיות כחולות לניהול נגר, כולל המלצות מדיניות לשיפור הנגישות למקורות הקיימים, ומפנה לכאלו שטרם נעשה בהם שימוש עד היום. המסמך נכתב בהובלת ד"ר בן בלק מהאגודה הישראלית לאקולוגיה, בסיוע וייעוץ של מיכל גרוסמן […] לקריאה
  • נחל אלכסנדר הצפות

    שותפות אגנית

    זמן קריאה: 3 דק'
    מאת: צוות אגמא
    הגישה האגנית המשלבת (אינטגרטיבית), שואפת לנהל את אגן ההיקוות בצורה הוליסטית בת-קיימא המבוססת על הבנה שקיימים קשרים הדדים בין המערכות הטבעית של הנחל, המגוון הביולוגי והאוכלוסייה האנושית. יישום הגישה, במיוחד באגנים מאוכלסים בצפיפות, נתקל במורכבויות הנובעות מריבוי גורמים בעלי צרכים שונים שלא תמיד רואים עין בעין, לדוגמא: פיתוח חקלאי עירוני ותעשייתי; מניעת נזקי שיטפונות; תיירות […] לקריאה
  • שימוש בגזעי עצים כטכניקה של שיקום נחלים הצפות

    שימוש בגזעי עצים כטכניקה של שיקום נחלים

    הנחת גזעי עצים (wood debris placement) בערוצי נחל נחשבת לאחת השיטות הנפוצות והמסורתיות לשיקום נחלים, ומתועדת כבר מסוף המאה ה-19. בין השנים 1980 עד 2005 בארה"ב לבדה, תועדו כמעט 6,000 מקרים של הנחת גזעי עצים כחלק מתהליכי שיקום נחלים. כמו כן, שיטה זאת הפכה נפוצה במקומות נוספים בעולם כמו אירופה, יפן ואוסטרליה. טכניקת הנחת גזעי […] לקריאה